הסליק שמתחת לחדר הכושר…

ישי הוברמן, חבר קיבוץ עין השופט קיבל את פניי ליד מבנה האסם שבמרכז קיבוצו.
האסם הזה יוצא דופן בגלל שהוא נבנה עגול ולא כמגדל מרובע כמקובל. המבנה, שעומד על תילו מאז 1943, נבנה ע"י האדריכל שמואל מֶסְטֶצְ'קִין . מאחר ולמד בבית הספר האדריכלי "באוהאוס" בגרמניה, הוא הביא לארץ את הסגנון הבינלאומי שרואים ממנו הרבה בתל אביב "הלבנה". מגדל מחנאי שבנה לפלמ"ח ביער בן שמן, נתן את ההשראה לימים לבנייה של "מגדל וחומה". ויש עוד רבות לכתוב עליו, בפוסט אחר אולי.
המבנה מרשים ולפני מספר שנים עבור עבודת שימור. כיום יש בתוכו תערוכה של אמנים חברי הקיבוץ וברחבה החיצונית נערכות חגיגות ומתקיימים אירועים שונים.
מרשים לראות את הפתח דרכו הוכנסו גרעיני החיטה, הועלו בידי מסוע מיוחד, מעין מעלית, למעלה, אל הסילו. מישהו היה עומד למעלה ועל פי הצורך מפנה את החיטה לתא ריק, אחד מבין 8 תאים.
בחלק התחתון ובחלק העליון רואים את לבני השמוט, האדומות. המבנה בנוי למעשה מבטון.
מכאן, לקח אותי ישי אל חדר כושר (?) שברצפתו היה פתח מוגן בסורגים. וכאן התחיל הסיפור, וישי יודע לספר אותו כמו סיפור בלשים טוב. נשארתי במתח כל רגע והיה בהחלט מפתיע.

מי שעוקב אחרי ועשה איתי כברת דרך, יודע שאני אוהבת מאד סליקים… בטיול מזמר ביגור אי אפשר שלא לבקר בסליק הגדול עם סיפורי השבת השחורה, ובטיול על פרשיות פחות מוכרות בעמק יזרעאל- לא בדיוק סליק, אבל תחנת שידורי רדיו במחתרת- תחנת שרה שאף אחד מחברי הקיבוץ לא ידע עליה במשך שנים. אז נילי, מכרה שלי מרמת גן הדליקה אותי והזמינה אותי להכיר סליק בגבעתיים, שנמצא על אחת מגבעות העיר, בשכונה שקטה בין הבתים… אז הפעם החלטתי לתאם עם ישי לראות ולשמוע את הסיפור על הסליק שנחשף לפני מספר שנים בקיבוץ.

ב 1940 היו כבר בעין השופט מספר סליקים קטנים, אבל ב 1945 הוחלט להקים סליק גדול של 3X3 מ' ועומק של 4 מ' מבטון, רק 8 חברים מהקיבוץ שהיו הבנאים כאן, היו בסוד העניינים. הסליק נבנה בלילות במשך כחודשיים כשהיה במקום זה מתחם הרפת ומתחת למתבן הקש נבנה הסליק.
ב 1946 נודע להגנה על "שבת השחורה" והעבירו את הידיעה לישובים השונים וכל מי שיכול היה, העתיק את הנשק מהסליקים למקומות אחרים. בעין השופט הוציאו את הנשקים מששת הסליקים הקטנים למערה ביער סמוך ואח"כ ריכזו את כל הנשקים לסליק הגדול.
מאוחר יותר, אפריל 1948, במבצע "נחשון" (כיבוש הדרך לירושלים) עליו פיקד שמעון אבידן חבר קיבוץ עין השופט, היה צורך בנשקים והקיבוץ תרם את כל הנשקים מהסליק, מה שהסתבר כבעיה כי זמן קצר אח"כ קאוקג'י הגיע למשמר העמק עם כוח גדול ועין השופט לא יכלו להביא תגבורת של נשק וחברי הקיבות למעשה ללא הגנה. בהמשך, הקיבוץ עורך רכישה מיוחדת של נשקים מחדש כדי לא להגיע למצב קשה כזה של חוסר. והכל נשאר סודי ביותר.

החל משנת 1958 המבנה עבר גילוגלים שונים : מרפת למדגרה, לימים חדר התעמלות לילדים ומאוחר יותר חדר הכושר שקיים כיום. רק כל גילגולי המקום נעשו כמובן על ידי בנאים אחרים ולא החבורה הראשונה. אך הם דאגו להעמיד שומר מטעמם שצפה על הבניה מרחוק ובדק כל הזמן שלא מתקרבים וחושפים את הסליק….
אז איך בכל זאת נחשף הסליק?
כשהחבר היחידי שנותר מהשמינייה שהיו בסוד העניינים, ברל קרן, הגיע לגיל 75 והיות והוא בנה את הסליק, ידע מה יש בו והיה איש הביטחון של האזור בעבר, הוא חשש שהסוד ילך לאיבוד יחד איתו ואולי בכלל יתפוצץ יום אחד במקרה. לכן קרא לחבר קיבוץ שניהל את הפעל באותם הימים וסיפר לו על הסליק. למרות שחלפו שנים, האנגלים כבר לא היו בארץ, סירב ברל לאשר לחפור את הסליק וציווה כי רק לאחר מותו, יחשף הסוד.
חלפו להן 20 שנים וכשברל הגיע לגיל 97, הוחלט לחפור את הסליק. איתור המיקום המדוייק היה פרויקט מורכב למדי אבל בסופו של דבר, נחשף הסליק בשנת 2009. ואחרי שסיימו לארגן את הנשקים ואת הסליק עצמו, ניתן עכשיו לתאם מראש עם ישי ולהגיע לראות את הסליק ולשמוע את כל הסיפור המלא מסופר כמו שרק ישי יודע….