נשיקה ראשונה על מצחך הלבן
כמו קשר באמצע דמותך
וממנה יצאו בשפעת זוהרה
נשיקות, נשיקות לשערך

כותרת פנינים עשויה מנשיקות
על שחור תלתלייך אמטיר
שתהיי לי ילדה היפה בנסיכות
המושלמת בכל בנות העיר.

אלף נשיקות לך אהובתי,
אלף נשיקה ונשיקה
אלף נשיקות לך חמודתי,
היפה, הקטנה, המתוקה.

וגם את צווארך השלגי, הבתולי
הגמיש כמו צוואר הברבור
אכסה בנשיקות מחרוזות מחרוזות
ילדת מים, קטנטונת שלי

ועתה שום אשים את ראשי על כתפך
כדי למצוא בו את דופק הלב
וגם סתם נשיקות בלי תאווה ותכלה
כמו פרחים מושלכים על כלה.

חופים הם לפעמים
געגועים לנחל.
ראיתי פעם חוף
שנחל עזבו
עם לב שבור של חול ואבן.

והאדם הוא לפעמים
גם כן יכול
להישאר נטוש ובלי כוחות
ממש כמו חוף.

אף הצדפים
כמו חופים כמו הרוח
גם הצדפים
הם לפעמים געגועים
לבית שתמיד אהבנו

אשר היה
ורק הים
שר שמה את שיריו.
כך בין צדפי ליבו של האדם
שרים לו נעוריו.

דוגית נוסעת,
מפרשיה שניים 
ומלחיה – נרדמו כולם. 
רוח נושבת על פני המים, 
ילד פוסע על החוף דומם. 

ילד פעוט הוא ועגום עיניים 
שוטפים המים –
למרחק אין סוף… 
אם לא יעורו כל מלחיה – 
איכה תגיע הדוגית לחוף?…

השיק הדייג
סירתו אל המים
לעבר הים הרחוק…

ילדה קטנטנה
אפורת-העיניים
נשאה תפילתה לרחוק:

אלי, נצור מצולות האינסוף
ושמור נתיבות בימים,
כמוני עומדים ילדים על החוף
והמה בני דייגים.

לי כל גל נושא מזכרת
מן הבית, מן החוף,
מן העצים פי-צמרת
וזהב שלכת בת חלוף.

הינשאי ספינה ושוטי-
מה רבים הכיסופים
לי נערה יש ושמה רותי,
המצפה באלה החופים.

תכול עיניה כשמיים
מבטה כלהבה.
לו אך נשקתי השפתיים
אז ידעתי מה זאת אהבה.

שׁוֹשַׁנָּה שׁוֹשַׁנָּה שׁוֹשַׁנָּה
יָרֵחַ נִשָּׂא אֶל עָנָן
כָּמוֹהוּ אֵלַיִךְ שׁוֹשַׁנָּה
בַּיָּם עוֹד יַפְלִיג קַפִּיטָן

הָיָה יָם סוֹעֵר הַתֹּרֶן חָרַק
חַרְטוֹם הַסְּפִינָה כִּמְעַט וְנִשְׁחַק
אַךְ יוֹסְקֶה עַל כָּל הָעִנְיָן הִתְגַּבֵּר
וְזֶמֶר עַלִּיז כֹּה זִמֵּר:

שׁוֹשַׁנָּה…

בִּ"שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה" דָּן הֵרִים עוֹד כּוֹסִית
לְפֶתַע הֵגִיחוּ סְפִינוֹת הַמַּשְׁחִית
אַךְ דָּנִי אָמַר: מַעֲלֵישׁ, נִסְתַּדֵּר
וְזֶמֶר עַלִּיז כֹּה זִמֵּר:

שׁוֹשַׁנָּה…

הָיְתָה זֹאת פִיגוּרָה מְאֹד עֲלוּבָה
עֵת שְׁמוּלִיק הַגּוּץ לְקַפְרִיסִין הוּבָא
אַךְ גַּם עֵת יָשַׁב אַחֲרֵי הַגָּדֵר
הוּא זֶמֶר עַלִּיז כֹּה זִמֵּר:

שׁוֹשַׁנָּה…

מַסָּע הַיָּמִים הִגִּיעַ לַסּוֹף
סִירוֹת עִם גַ'מַּאעָה הִגִּיעוּ לַחוֹף
וְאָז אֶל שׁוֹשַׁנָּה כָּל אִישׁ הִסְתָּעֵר
וְזֶמֶר עַלִּיז כֹּה זִמֵּר

שׁוֹשַׁנָּה…

כשהוא יורד לחוף
בצעד לא בטוח 
לבבי אליו 
כמו ים פתוח 
משלח את גליו. 

כמו ים פתוח
השוטף אל המידבר 
כי מה יש פה לומר: 
המלח שלי

הוא המלאך שלי 
הוא המלאך שלי. 

המים כחולים המים צלולים 
אצות מטיילות דגים צוללים 
התורן למעלה הדגל מונף 
ואני עם מצפן והמון שעונים 
יוצא למרחב למרחב 

שוטי שוטי ספינתי 
הים כל כך כחול 
אני אהיה עוד רב חובל 
כשאהיה גדול