לפני חודש וקצת תפסתי את עצמי תוהה "למה, למה כחובבי טיול אנחנו לא באמת יוצאים לטייל יותר ממה שאנחנו עושים היום? מה גורם לנו לא לעמוד בתוכניות שלנו?" למה באמת קשה לנו לצאת לטייל למרות הרצון הגדול? וכתבתי לך על כך. בעקבות התגובות הרבות שקיבלתי על הפוסט ההוא, התעוררו אצלי כמה תובנות שהן יותר עצות מעשיות שיעזרו לך להתגבר על היומיום והשגרה והעייפות ו..כל הסיבות השכיחות – ולמרות הכול , לצאת לטייל.
הנה 6 עצות שיעזרו לכם לצאת לטייל למרות ועל אף….
לקבוע ביומן
דבר ראשון ובסיסי כל כך. ראיתי שאצלנו במשפחה, אמא שלי מסתובבת עם יומן וכשאני רוצה לבדוק איתה יום שיגיעו לעזור עם הנכדים, היא בודקת מה מתוכנן להם. לעומת זאת אבא שלי לא מסתובב עם יומן (טוב, לאמא שלי יש, אז למה הוא צריך גם אם הוא כל הזמן מבלה עם "שרת החוץ שלו"?) ואם זה לא מסתדר אני מכבדת את היום המתוכנן שלהם. אבל זה הגיע כי הם עצמם כיבדו את התוכניות שלהם ונעצו אותם ביומן.
התראה לקראת היום המתוכנן
לרשום ביומן זה דבר אחד, אבל גם לך קרה פעם שלא ממש היתה לך סיבה לפתוח את היומן יום או יומיים ופשוט שכחת שתיכננת? הגיע היום המיוחל ושאלת את עצמך, היה לי משהו, מה רציתי לעשות? ואז לגלות באיחור קל שבעצם תכננת לצאת לטייל ועכשיו מאוחר מדי? אז היום בכל טלפון, גם אם הוא מדור 2 ולא סמארטפון – יש אפשרות ליצור התראה. כלומר : תזכורת. אפשר גם לתזמן אותה 24 שעות לפני המועד, שעתיים לפני היציאה (להכין תרמוס, כריכים, לזכור כל מה שצריך)
לקבוע שותפים ליום הזה
ברגע שאני קובעת עם עוד מישהו, אני מבטיחה את זה שאני לא אשכח, שאני אהיה מחוייבת לעצמי. כבר פחות נעים לי "להבריז" מהמחוייבות ולשקוע לשיגרה או לוותר לעצמי מכל מיני סיבות ותירוצים שחלקם קשורים אלי וחלקם קשורים לאחרים.
בכלל, לטייל בחברותא זה נעים. נכון שאז אני צריכה להתאים את עצמי לטעם של האנשים הנוספים, אבל מאחר ומדובר בחברים ואנשים שאנחנו מכירים לאורך זמן, אז נקודות החולשה של כל אחד מתגמדות לעומת נקודות החוזק שלו, אם בונים את תוכנית הטיול תוך כדי התחשבות. למשל אם אנחנו ממש, אבל ממש לא אוהבים "שופינג" אז או שמראש לא נצרף אלינו חברה שבשבילה זה העיקר בטיול, או שנתאם ציפיות לפני זה ונגדיר שלא בכל מקום מתעכבים לקניות אלא רק במקום אחד או שניים ומגבילים מראש את משך הזמן הזה ואז ההתעכבות לקניות נסבלת ולא נוראית. אותו דבר בנוגע לתאום ציפיות בעניין האוכל – האם כל אחד מביא איתו כריך? האם מביאים משהו אחר לסעודה משותפת? או שכל הכיף הוא להיכנס למסעדה. ואז כדאי להגדיר מראש תקציב שאף אחד לא ירגיש שזה יקר לו מדי והוא תכנן להוציא מעט כסף בענייני אוכל.
שפע המידע שבאינטרנט
באינטרנט יש כל כך הרבה מקורות מידע. אתרים ומרכזי מבקרים מציינים שעות פתיחה, מחירים, מבצעים מיוחדים, מפת הגעה ולפעמים אפילו דרכי הגעה כמו קווי תחבורה ציבוריים. וגם על נקודות תצפית, מסלולי טיול וסיפורי דרך יש שפע של מידע שממש אפשר לבנות טיול באופן עצמי. יכול להיות שקראנו כתבה כלשהי בנושא תיירות, טיול בעקבות שירים או ספרים שאהבנו וגזרנו ושמרנו את המידע, עכשיו אפשר לחפש הרחבות בנושא או עידכונים (כי הכתבה בעצם מיולי-אוגוסט ואולי שעות הפתיחה או תעריף הכניסה השתנו).
הסברים על המקומות
יש שפע של מגזינים מקצועיים וגם מקוונים חלקם (באינטרנט), יש ספרי טיול רבים וחלקם אפילו ממש עם מפות והסברים ותמונות כך ששפע המידע שדיברנו עליו קודם, פשוט נמצא. אפשר להדפיס ולקרוא לפני או בזמן הטיול עצמו. אם מחפשים המלצות לטיול- אז יש כאן אוסף סרטוני המלצה לטיול שמסודרים בפלייליסטים (קטיגוריות) כמו טיולים עירונים, טיולי מים או טיולי פריחה.
כיום יש גם הרבה מוזיאונים או אתרים כמו גנים לאומיים, שמורות טבע ומרכזי מבקרים שיש להם מדריכים מקומיים שלהם או חוברות הסבר עם מפות שאפשר לקבל בכניסה אליהם או להגיע בשעות מיוחדות ולקבל את ההדרכה המקצועית. איך אמרה לי השבוע חברה? שהיא הסתובבה בגן לאומי ציפורי עם מדריך מקומי שהיה בשעה הנקובה ומה שהוא סיפר להם, ודברים שהוא הראה להם כמו למשל משחק רומאי חקוק על הריצפה או סמל המנורה על אבן הגיר – שזה ממש שידרג להם את הטיול. לפעמים זה אפילו בלי תוספת תשלום, אבל צריך לבדוק היטב את הימים והשעות בהם יש הדרכה כזו. אפילו השכרת מכשיר מיוחד ובו הסבר מוקלט שבלחיצת כפתור פותר את עניין ההדרכה באתרים (מכשיר כזה ניתן לשכור בעכו למשל). אם מדובר במפגש עם אדם מעניין, מיזם או אמנות בגלריה או בסטודיו דבר שמאפשר מפגשים מהסוג האישי יותר- רצוי לתאם מראש את הפגישה ולבדוק אם תמורת הזמן שמקדישים לנו (סה"כ אנחנו מעט אנשים) אנחנו נדרשים לשלם וכמה.
ניידות ממקום למקום
אני גרה בעיר קטנה בצפון הארץ וכבר שנים שנעה ממקום למקום עם רכב. בעיקר נסיעות בינעירוניות (וכן, גם בלילה וגם במזג אוויר סוער, מה לעשות?) אבל שמתי לב שבערים גדולות כמו ירושלים, פתח תקווה וכיו"ב הרבה אנשים מוותרים על הרכב הפרטי (מצוקת חניה וסיבות אחרות) ויכולים להסתדר יופי עם קווי התחבורה הציבורית וכשרוצים לצאת לטיול זה כבר סיפור אחר… .
לעומת זאת יש אנשים שמחזיקים רכב אבל לצרכי הנוחיות "ליד הבית" אבל נסיעה במהירות עם עקיפות ודרכים פחות שיגרתיות מחוץ לעיר? החשש קיים ואז הניידות היא בעייתית.
לשם כך קיימת תחבורה ציבורית כמו רכבת ובעזרתה אפשר להגיע למשל לעכו, לקחת מונית לנסיעה קצרה אל אזור העיר העתיקה ואותו דבר לערים אחרות כמו חיפה, ת"א וירושלים ואפילו לבאר שבע, לרחובות ואשדוד.
אפשר לקבוע לנסוע עם חברים בעלי רכב, תוך השתתפות בהוצאות השונות כמו דלק וחניה וכמובן באחריות לשמור על שיחה עירנית עם הנהג העייף בסיום הטיול, אפשר להחליט שאם הטיול הוא רחוק וקשה לנהוג בחושך ועייפים – אז הופכים את הטיול לטיול נופש עם לינה באזור. סה"כ באמצע השבוע יש מחירים די נוחים בהרבה מקומות ואין צורך בחדרי אירוח יוקרתיים. אפשר בהחלט להסתפק במיטה נקיה, מים חמים למקלחת (לא חייבים חדר עם ג'קוזי, נכון?) ומשהו לעשות בערב – טלוויזיה, מקום שאפשר לצאת אליו ברגל לשתות קפה וכיו"ב. אם נרשמנו לטיול במכוניות פרטיות שהוא רק חלק מהיום, גם אז אפשר לבדוק מה עוד כדאי לעשות באותו האזור, או להחליט שטיול של חצי יום מספק בהחלט
אלו היו 6 העצות ואולי נכון יותר לומר, מאגר העצות J , שיכולתי לרכז כאן בשבילך ולו רק שאכן תצאו, תטיילו ותמלאו את הארץ.
יש לך רעיונות נוספים? אני אשמח לתגובתך כאן למטה, מתחת לפוסט הזה