חודש מרץ הוא חודש שכולו מוקדש לנשים. בתאריך 8/3 זהו יום האישה הבינלאומי, אבל כל החודש מקבל משמעות "נשית".לכבוד העניין חשבתי על נשים מרשימות שפחות מוכרות.
ישנן נשים שהיו פעילות לפני קום המדינה כמו חה סנש, אולגה חנקין, מניה שוחט ואחרות. ישנן את אלו שפעלו הרחק בהיסטוריה כמו דונה גראציה ואחרות. מי שעוקב אחרי ומכיר את הפרסומים שלי בכל חודש מרץ, יודע שלא אעבור על כך ללא התייחסות לאיזו אישה פחות מוכרת והפעם ברצוני להקדיש את הפינה לפסלת אורסולה מלבין.
אורסולה מלבין נולדה ב 1917 בגרמניה ועזבה אותה ערב מלחמת עולם שנייה, 1939 ועברה לשוויץ בה למדה פיסול ואף נישאה לפסל הנרי פקוט ולזוג נולדו 3 ילדים. את עבודותיה הראשונות נהגה לחתום רק בשם המשפחה מלבין על מנת להסוות את היותה אישה העוסקת בתחום גברי.
מאז 1967 חילקה מלבין את חייה בין ז'נבה בשוויץ לכפר האמנים עין הוד בישראל. יצירותיה מתמקדות בדמויות פשוטות, אנושיות: נשים, גברים, ילדים והעבודה מתבצעת ללא מודלים.
מאחר והפסלים משכו את תשומת הלב של המבקרים בעין הוד, החליטה מלבין לתרום 18 פסלים ומצאה פינה קסומה- גן ציבורי המשקיף מעל מפרץ חיפה. המקום ניקרא "מצפה השלום". ב 1978 נחנך הגן, אליו נוספו עם השנים עוד פסלים והיום יש בו כ 29 פסלי ברונזה מעשי ידיה. זהו גן הפסלים הראשון בעולם אשר מוקדש כולו לעבודות של פסל אחד בלבד. גן הפסלים של אורסולה מלבין נמצא בשדרות הציונות 112/114 בחיפה (לא הרחק מהגנים הבאהיים) וניתן לחנות ברחוב 2 בנובמבר למרגלותיו.
הפסלים מציגים רגעי שמחה, משחק, הנאה כמו זוג המשחק מטקות, ילדים משתובבים עם חישוק או כדור או סקייטבורד. רגעי אהבה בין אם ובנה על הברכיים, אמא שעוזרת לילד לפשוט חולצה ועוד…
אורסולה מלבין זכתה בחייה ב 12 פרסים שונים על יצירתה, ביניהם פרס האקדמיה הצרפתית לאומנויות, שהעניקה לה בשנת 1995 מדליית זהב על פסליה.
הגן פתוח למבקרים, ללא תשלום
