התחלנו את היום על הר הכרמל עצמו בהפסקת בוקר עצמית בחניון חורשת ה-40 והתצפית המרהיבה על עמק זבולון וצפונה. התייחסנו ל"דרך הדורות", פרויקט ביוזמת ראובן הכט דמות רבת עשייה ומעוף מאז ימיו באצ"ל, הקמת ממגורות ישראל ויועצם האישי של ראשי הממשלה בגין ושמיר ועשיה רבה בתחום החינוך והתרבות בארץ. מעבר לכך שהיה בין היוזמים והמקימים של אוניברסיטת חיפה והקמת המוזיאון האריכאולוגי בה, הוא הגה בסוף שנות ה-70' את "דרך הדורות" בגבול שבין האוניברסיטה לכרמל אליה הועתקו שרידי מבנים ומתקנים חקלאים מרחבי הארץ ממקומות בהם נערכה בניה או סלילת כבישים והצלת המבנים לפארק אריכאולוגי פתוח לכל.
 |
| שרידי בית בד מחורבת קסטרא, חיפה. תקופה ביזאנטית |
משם נסענו לטיול רגלי ל"גשרים התלויים" בפארק נשר. מאחר ומדובר בגמלאים ובחודש חם, החלטנו להוריד את האנשים לצלם מהכביש הראשי שמחבר בין רמות יצחק והאוניברסיטה (כביש 705) ואז מי שיכל לערוך את הטיול הרגלי (למעט 2, כולם) ירדנו אל הגשר התלוי הראשון חצינו אותו והמשכנו בדרך עפר רחבה תוך התייחסות לצמחי תבלין בדרך ומספר תצפיות ונקודות עניין
 |
| הגשרים התלויים בפארק נשר |
המשכנו את היום עם נקודות הליכה קצרות וממוקדות. החל ב"אוטו-בוטניקה", אנחנו המדריכים מכנים את זה בהומור- כאשר נוסעים ברכב ומתבוננים ממנו על הצמחיה ומסבירים עליה. נסענו לכיוון יערות הכרמל, אל תצפיות מזוויות לא שיגרתיות וסיימנו כמובן בירידה אל אנדרטת הנספים בשריפה הגדולה בדצמבר 2010
התחנה הבאה שלנו היתה בדליית אל כרמל. הגענו עם האוטובוס ממש דרך מבני המכינה הקדם-צבאית "כרם אל" שממוקמת בצמוד לבית יד לבנים של העדה הדרוזית. המבנה עצמו מרשים בסיפורו, בית הקיץ של הזוג אליס ולורנס אוליפנט. ח"כ לשעבר, מר אמל נאסר אל דין פגש אותנו וסיפר לנו על העדה הדרוזית וענה לשאלות. אב שכול בעצמו יליד שנות ה-20' שהרשים את האנשים וריגש אותם.
 |
| אליס אוליפנט |
סיימנו את היום בארוחת צהריים ב"מטבח של נורה". נורה עבדה בעברה עם קשישים אך פתחה לפני זמן לא רב עסק משפחתי לאירוח קבוצות ומשפחות בחצר הבית. נורה מבשלת עם קרובות משפחה ומארחת באוהל בנוי וממוזג. האירוח היה כיד המלך (אגב, כשר) ובשיבה סביב שולחנות.
 |
| "במטבח של נורה", דליית אל כרמל |
השילוב הזה של טבע, אקטואליה, מפגש אישי וטעמים פחות מוכרים אבל טעימים להפליא ובשפע, יצר יום קסום
