הקיץ החם מבריח אותנו, חובבי הטיולים, לטיולי מים או טיולים בשעות פחות חמות. מאחר במשפחתי אנחנו כבר לא ממשכימי-קום, בחרנו לחפש טיול לאחר הצהריים, טיול ערב. אפשרי גם להמשיך אותו כטיול לאור ירח.
במהלך הקיץ ולתוך חגי תשרי, רשות הטבע והגנים מקיימת פעילויות שונות בגנים הלאומיים דווקא אחה"צ. בחרנו באתר פחות "ידידותי" למטייל הצעיר למרות חשיבותו – תל מגידו. וחברנו לארכאולוג ירחמיאל ג'ונס… (על משקל סדרת הסרטים משנות ה- 80' של אינדיאנה ג'ונס, עכשיו אפשר להראות לילדים את הסרטים הללו שיבינו את ההקשר)
הזמנו עוד משפחת חברים שתהיה לילדים חברה וירגישו יותר "משוחררים"… הזמנו את הסבים מהמרכז שיצטרפו גם הם וקיבלנו טיול-הדרכה פרטיים (הייתה רק עוד משפחה אחת של 2+2) של "הצגה בתנועה" כפי שכינו את ההדרכה במקום.
אנחנו הקדמנו וניצלנו את הזמן לסייר בתצוגה שבמרכז המבקרים. יש במקום דגם שמראה את השכבתיות שבתל בכלל ואת התקופות השונות והממצאים בתל מגידו בפרט. הילדים הסתובבו, שאלו שאלות ואז נכנסו כולם לצפות בסרטון רקע על התל. מה אני אגיד? מצד אחד, כמדריכה- אני מרגישה שטוב שיש איזשהו רקע כללי שגם מתייחס לחשיבות מיקום התל לאורך הדורות עד ימינו. מצד שני- הסרט ראה שנים טובות יותר, הקצב השתנה ומומלץ לחדש אותו…
אבל אז…הגיע מדריך-שחקן ולקח אותנו אחריו עם סיפור מתובל בהומור, מצוייד במכונת זמן עם מוזיקה תואמת (אולי מ"בחזרה לעתיד"?) ושבה אותנו בקסמו.
הגענו לשערי העיר ושם הפתיע אותנו חייל כנעני שאסר עלינו להיכנס אבל תמורת רימון אדום ועסיסי וגם שוחד של קרקר יבשושי הסכים לפתוח בפנינו את "העיר שבמצור" תחותמס…
בהמשך הופיע בפנינו גם נביא זעם וגם ארכאולוג קדום, סיפורם של אחאב (ליד אורוות המיוחסות למלך הישראלי אחאב) ורעייתו איזבל ונבות היזרעאלי.
הסיום היה בירידה למפעל המים הקדום, המרשים והקריר יש לציין (כ-180 מדרגות ירידה ועוד כ-80 מדרגות עליה לכיוון היציאה).
הילדים נהנו מאד. אנחנו התרשמנו מיצירת חוויה והנאה בתל שהוא מאתגר מבחינת ההדרכה בו. בין השאר מאחר והחפירות בו התחילו בעשור הראשון של המאה ה-20' ופגעו במרקם השכבות ופשוט צריך להצטייד בדמיון טוב 🙂
חוויה מומלצת בהחלט. צאו טיילו ומלאו את הארץ
