השוק של עכו הוא חלק בלתי נפרד מטיול בעיר העתיקה:
קולות הסוחרים, נהירת הקונים והמשוטטים, הצבעוניות, הריחות של המאכלים, של הדגים, של הקטורת ושל התבלינים. דווקא הקירבה לנמל עושה את החוויה של עיר עתיקה, של שוק עם שלל ימי טרי- מיוחדת ומכניסה לאווירה. הלוואי וימים טובים ימשכו עוד ועוד אנשים לרחובות עכו ובמיוחד לשוק הססגוני
אנחנו מפעילים את כל החושים:
טעמים כמו משקה רימונים או תפוזים בעונה, משקה מקנה סוכר, או אולי אספרסו מקפה קלוי במקום בחמישה ש"ח? חלבה, ממתקים מאגוזים וזרעים, מלבי או סחלב חם.
פיתה שכרגע נאפתה.
טעמים כמו משקה רימונים או תפוזים בעונה, משקה מקנה סוכר, או אולי אספרסו מקפה קלוי במקום בחמישה ש"ח? חלבה, ממתקים מאגוזים וזרעים, מלבי או סחלב חם.
פיתה שכרגע נאפתה.חוש המישוש:
אולי צעיף או מטריה בגשם? כובע מצחייה או דרבוקה לנגינה? גופיה חורפית וגרביים? בשוק של עכו יש מהכל.
אולי צעיף או מטריה בגשם? כובע מצחייה או דרבוקה לנגינה? גופיה חורפית וגרביים? בשוק של עכו יש מהכל.
כשאני הולכת בשוק אני מרגישה שזו מטאפורה לחיים שלנו:
בעלי עסקים המציגים את מרכולתם ומנסים לגבור על המתחרים, שותפויות כמו שני דוכנים של ממתקים צמודים זה לזה ומשלימים את חווית הקנייה. הצפיפות לעיתים (תלוי ביום ובשעה שאנחנו מגיעים) והלחץ- האם לקנות גם כשאני ממש לא צריכה את הדבר הזה אבל רק בגלל שאני כבר פה? פשוט כי זה נראה מבצע שלא יחזור?
היחודיות שמנסים לתת לנו והדגשת חווית הקנייה- טעימת ממתק, קטורת מעשנת שמשתלבת בריחות השוק ומושכת לחנות הנרגילות והתבלינים. מוזיקה קיצבית שמזמינה להתקרב. הדגמה חיה של פיתה הנאפית במקום. סידור חנות המוצרים בצורה שתמשוך אותנו קודם כל לדוכן עצמו ואח"כ שניכנס פנימה ואולי גם נקנה.
ואולי דווקא הרחובות העמוסים, ללא ניקוז מתאים, עם מנגינות שונות ברקע שנותנים לי את ההרגשה "הביתית" משהו של ארץ ישראל, המזרח התיכון.
אני אישית אוהבת "לקחת את הזמן" בידיים ולהסתובב בשוק בין הזיתים ותלבושות הריקוד המזרחי…
וכמובן שיש שילוט שאם נעכוב אחריו הוא יקח אותנו לחאן אל עומדאן המרשים, אל בית כנסת עתיק ואל טיילת החומות. צאו, טיילו ומלאו את הארץ…
וכמובן שיש שילוט שאם נעכוב אחריו הוא יקח אותנו לחאן אל עומדאן המרשים, אל בית כנסת עתיק ואל טיילת החומות. צאו, טיילו ומלאו את הארץ…



