האם פעם מצאת את עצמך תוהה מדוע חוגגים את חג האורים דווקא בתקופה הכי חשוכה בשנה?
שני סוגי לוח שנה מתקיימים במקומותינו- הלוח המוסלמי על פי הירח ובו כל חודש מתחיל במולד הירח ואילו הלוח השני- תלוי שמש.
לוח שנה הנקבע על פי הירח יוצר בעיה. מאחר ושניים עשר חודשי ירח מהווים פחות מ- 365 ימים, השנה קצרה ב- 11 ימים מהקפת כדוה"א סביב השמש. דבר הגורם לכך שהשנה אינה עוקבת למעשה אחר עונות השנה.
החג שאנחנו קוראים לו חג האורים חל מצד אחד בחודש עם הימים הכי קצרים- הכי חשוך ומצד שני מתחיל בכ"ה בחודש ומסתיים בב' לטבת גם מבחינת הירח זהו החודש הכי חשוך ודבר כזה רק הלוח העברי ידע לעשות.
אם כך למה יש לנו חג החושך שאנחנו קוראים לו חג האורים?
שני סוגי לוח שנה מתקיימים במקומותינו- הלוח המוסלמי על פי הירח ובו כל חודש מתחיל במולד הירח ואילו הלוח השני- תלוי שמש.
לוח שנה הנקבע על פי הירח יוצר בעיה. מאחר ושניים עשר חודשי ירח מהווים פחות מ- 365 ימים, השנה קצרה ב- 11 ימים מהקפת כדוה"א סביב השמש. דבר הגורם לכך שהשנה אינה עוקבת למעשה אחר עונות השנה.
הלוח תלוי השמש- הלוח הנוצרי בו השנה בעלת 365 ימים ורבע ועונות השנה אכן עוקבות אחר אותו לוח. אבל אי אפשר על פיו לדעת את מצב הירח.
הלוח העברי עשה את הבלתי אפשרי ובזכות השנים המועברות הוא חיבר בין שנת הירח לשמש. וזה אומר שמצד אחד מעקב אחרי עונות השנה ומצד שני כל חודש מתחיל במולד הירח. כך אפשר היה בעבר לדעת מתי מתחיל חודש (כשלא היה נהוג לוח שנה בכל בית…)
לפני כן החודש התחיל עם מולד הירח אבל ראו שזה לא עוקב אחרי העונות והשנה העברית היא מאד חקלאית, הרי החגים שלנו הינם חגים חקלאיים: חג האסיף וחג הקציר למשל. עבור היהודים אם כן זהו פספוס עם משמעות קריטית.
החודש הראשון היה ניסן- ראשית הקציר, ספירת העומר. אם הגיע חודש ניסן ועוד אין קציר אז מוסיפים אדר ב'.
החודש הראשון היה ניסן- ראשית הקציר, ספירת העומר. אם הגיע חודש ניסן ועוד אין קציר אז מוסיפים אדר ב'.
החג שאנחנו קוראים לו חג האורים חל מצד אחד בחודש עם הימים הכי קצרים- הכי חשוך ומצד שני מתחיל בכ"ה בחודש ומסתיים בב' לטבת גם מבחינת הירח זהו החודש הכי חשוך ודבר כזה רק הלוח העברי ידע לעשות.
אם כך למה יש לנו חג החושך שאנחנו קוראים לו חג האורים?
הסיבה היא ככל הנראה יסודות לחג פגאני קדום שהיה תפילה להתארכות מחדש של הימים. אחת העדויות לחיזוק טענה זו שיש יותר אירועים חשובים מחנוכת בית המקדש שאנחנו לא חוגגים אותם. כמו חנוכת בית המקדש הראשון של שלמה, חנוכת בית המקדש השני של עזרא ונחמיה. המלכת שאול וראשית המלוכה בישראל… אז כאן כפי הנראה הלבישו את זה על חג שממילא חגגו ורק נתנו לו משמעות אחרת והמשיכו לחגוג את אותו החג ולכן נשאר במסורת.
לא בדיוק ברור אם חגי האור האחרים באזורינו התלבשו על חנוכה שלנו או על החג הפגאני שגם חנוכה ישב עליו. אבל לא חשוב. החשוב הוא שבעצם אותם חגים כיון שאינם יכולים לחקות את הלוח העברי אלא נאמנים לתקופה החשוכה ביותר. כפי הנראה הלבישו את מסורת הולדת ישוע על איזשהו חג שנהגו לחגוג וגם הוא קשור לפולחן של אור. מסיפור הכוכב והאשוח המואר. ונוסיף כאן עוד שיש עדויות היסטוריות מתעודות היסטוריות שחג פולחן השמש היה גם בתרבויות פגאניות במזרח הקדום כמו האל דגון ואחרים.
ובלי שיר הרי אי אפשר- אז השיר "דצמבר" בביצוע של מזי כהן ודפנה ארמוני במילים של נתן אלתרמן והלחן של משה וילנסקי
