כמו בילדותי, כך גם היום- אני אוהבת לטייל בטבע, לראות חוף ים בסערה, פריחה שיוצאת מבין הסלעים, תצפית נוף מרשימה. אבל יחד עם זה אוהבת לראות אתרים היסטוריים כמו בית שאן וקיסריה, לטייל בשווקים ריחניים כמו בעכו אבל שמתי לב שמעל הכל – אני אוהבת סיפורים. לא רק לקרוא ספרים, גם זה, אבל אני מתכוונת לסיפורים של אנשים.
בסוף שנות ה-90' מצאתי את עצמי "שורצת" בארכיונים, בספריית האוניברסיטה עם שלל ראיונות ב"מיקרו-פילם" ומתאמת לעצמי מפגשים עם ותיקים כדי לשמוע מהם סיפורים. כשהבנתי שאני יושבת עם זרים גמורים, ותיקים ושומעת את הסיפורים שלהם, זה החזיר אותי בזמנו אל סבתי, עליה השלום, לשבת ולשוחח איתה ברצף מספר שעות ואז גם הגענו לסיפורים שעוד לא שמענו כילדים ומצאתי אותם מרתקים ואפילו אח"כ תמללתי את ההקלטה וגם יצאה מזה חוברת רצינית לכל המשפחה על דורותיה.
גיליתי שזה נותן לי השראה: לשמוע סיפורים מוותיקים, לקרוא ביוגרפיות על דמויות שונות, לפגוש אנשים "משוגעים לדבר" שהשאירו עלי רושם גדול וריגשו אותי. ההשראה נגעה בי באופן אישי – אנשים שהתחילו מכלום, ללא כסף, ללא נסיון, לא תמיד עם תמיכה והצליחו לממש את החלום שלהם, זה משהו שמושך למעלה.
אל אחד מהסיפורים האלו נחשפתי במסגרת מפגש קבוצתי של אמהות, לסיפור של טפת. היא הגיעה עם תינוקת ישר מבית החולים לאחר הלידה, אל הגלבוע, היא ובעלה הציבו שני אוטובוסים ישנים בקצוות שונים של ההר ובמשך 14 (!) שנים נדדו ביניהם תוך כדי התפרנסות ממרעה עדר. כך גידלו 4 ילדים וזו רק התחלת הסיפור של האישה המרשימה הזו על שלל האתגרים שהחיים הציבו לה ותמיד ידעה למצוא את הכוחות, לא לוותר ולהמשיך ליצור ולהיות שמחה במה שיש לה ולהיות מחוברת לחיים.
 |
| טפת על רקע אחד מהאוטובוסים |
סיפור אחר שנחשפתי אליו היה בתקופה בה עבדתי וגרתי בביס"ש חוף כרמל במעגן מיכאל. אברהם חסידים, יליד עירק רצה שנים לשחזר את טעם פירות הבוסתן עליהם גדל כילד ואחרי מספר ניסיונות במציאת מקום, בעבודה פיזית קשה אחרי סיום מיכסת שעות הפרנסה ובשעות פנויות בנה במו ידיו פינת חמד מקסימה עם למעלה מ 120 מיני עצים טרופיים ושפע פרי טעים, פשוט "שיגעון בראש" שהוביל למעשים טובים. וכקיבוצניק, את פרי עבודתו הוא מקדיש לקיבוץ. בימי שבת הבוסתן פתוח רק לחברי הקיבוץ. וכל סיור ומפגש קבוצתי איתו הוא ממש נותן את הנשמה ומדבר על העצים כאילו הם חלק בלתי נפרד ממנו.
 |
| אברהם חסידים בבוסתן |
כשאני נחשפת לסיפורים האלו, אני מרגישה שאני מקבלת פרספקטיבה אחרת ומשמעות נוספת לכל מיני קשיים שעומדים בפניי. וזה בכלל לא משנה אם מדובר על הקמת ישוב, על הקמת עסק, על לקום ולהתחיל מהתחלה לאחר משבר כלשהו – העיקר שזה ממלא אנרגיות ורצון לעשייה.
ממש אשמח לשמוע ממך באיזה סיפור השראה נפגשת ואיך השפיע עליך
