מדהים לראות את הטבע מצליח להתאושש לאיטו, להבדיל מאיתנו, בני האדם, לאחר השריפה הגדולה בכרמל בחורף 2010.
 |
| מבט לשריפה בכרמל 2010 מכיוון יקנעם |
החורפים הגשומים עושים לכרמל רק טוב. ואמנם עד שהחורש יגיע לתפארת ולשיאו יארכו עוד שנים רבות, אבל כבר עכשיו טיול לכרמל לראות את פריחת החורף – מרשימה למדיי.
הנוף בתחילת הדרך העולה מכביש חיפה-תל אביב הישן (כביש 4) לכיוון עין הוד וניר עציון, נראה תמים למדי. ה"אחו" הירוק ופריחת החד-שנתיים מסווה את האדמה השחורה… מימיננו מטע זיתים שהאש ליחככה אותם וכמעט ולא נראה כך היום, חורף 2012. רק כשתופסים קצת גובה רואים את שרידי העצים השחורים. האורנים נפגעו ומה שלא נכרת, עומד כאנדרטה מתה, יבשה ומפוחמת כאילו להזכיר לנו את האסון הגדול. אנחנו לא צריכים תזכורת כזו דווקא, אולם החשיבות של שורשי העצים בתפיסת האדמה ומניעת סחף בזמן הגשמים- גדולה בהחלט.
אפשר כמובן לשלב ביקור בעין הוד עצמה, הפעם אנו ממשיכים מעבר לימין אורד וניר עציון. רואים את צמחיית החורש שנפגעה , חלק ממנה הצליח להתחדש. מעבר לכיכר המצוירת על הכביש בכניסה לניר עציון וימין אורד, הכביש ממשיך לכיוון עין חוד. מיד אחרי הרפת של ניר עציון נפתחת לנו "מרפסת" תצפית לכיוון מלון יערות הכרמל והר שוקף. נחנה את הרכב על דרך העפר. בעבר המלון היה טבול בעצי האורן ולא ניתן היה להבחין בו. היום הוא ממש בולט על נוף האורנים המתים סביבו.
 |
| גבעת וולפסון ובית אורן תצפית ממרגלות הר שוקף |
ניתן להמשיך בדרך צרה של כ- 3 ק"מ אל עין חוד. יש שם נוף מרהיב לים, מסעדות טובות ואנשים שהיו ממש בסכנת חיים בזמן השריפה הגדולה. סיפורם הוא גם סיפור חמולת אבו אל היג'א מעין הוד שברחו ב- 48' אל קצה השטחים החקלאיים של המשפחה והיו "נוכחים נפקדים" במפקד האוכלוסין לאחר המלחמה. לחזור לכפר עין הוד כבר לא יכלו, אבל רק לפני שנים ספורות הצליו לקבל הכרה ולהשאר במקום בו הם נמצאים. כביש האספלט המלווה אותנו לכפר הוא סלילה מקומית וחלק מהמסקנות לאחר השריפה הוא שיש לסלול כביש מע"צ מסודר לישוב שגם כבאית במקרה חרום תוכל להגיע למקום שלא לדבר על בטיחות התושבים בחיי היום-יום בכניסה והיציאה מהמקום.
 |
| עין חוד, צילום מאתר עין חוד |
נחזור לכרמל לצומת אורן על כביש 4 ונעלה משם בכביש לאורך נחל האכזב הגדול והמרשים. ניכנס לכיוון יערות הכרמל לפי השילוט. חלקים גדולים משבילי הטיולים סגורים עדיין לכניסת רכבים או מטיילים רגליים / מטיילי אופניים. על מנת שהחורש יוכל להתאושש ולשקם עצמו. בחודש דצמבר פורח בהר שוקף (הפיסגה עצמה סגורה לכניסה) אירוס הסרגל. זהו אירוס קטן שאינו נמנה על 8 אירוסי ההיכל הגדולים והמרשימים, אבל דווקא הצנוע הזה שמקדים לפרוח (החל מדצמבר) בולט בשטח השרוף.
 |
| אירוס הסרגל בפסגת הר שוקף, דצמבר 2012 |
צמחי הפקעת והבצל כמו הנרקיסים, הרקפות, הכלניות ואחרים שאיבר ההתחדשות שלהם נמצא בעומק מספר סנטימטרים נפגעו פחות בשריפה ולכן כבר כחודש לאחר השריפה פרחו מתוך השחור.
אי אפשר בעיניי לסיים ביקור בכרמל בלי לבקר באנדרטה לצוהרי המשטרה שנהרגו בשריפה האיומה הזו.
 |
| אנדרטה לנספים באסון השריפה ומתחתה ציון אישי של המשפחות |
ומאחר ואני חייבת לסיים בזווית של תקווה- אני ממליצה לבקר במושב כרם מה"רל אצל משפחת סימן טוב בעלי "זרעים מציון". פרויקט בן מספר שנים של "משוגעים לדבר", שני אחים אשר אוספים זרעים ומתייגים אותם, מאפסנים אותם בתנאים מיוחדים ואוספים גם פקעות ובצלים במקומות כמו אתרי בנייה, סלילת כבישים וממש מצילים אותם מכלייה. כאשר אנו נוסעים ורואים שיקום נופי לצד כביש 6 או מסילת הרכבת, ה"גינון" הוא בזכות המאגר החשוב שהם הקימו. להגיע אליהם לחממות- זה לראות את הפריחה של כל צמחי ארץ-ישראל ממש כמו ב"מיני ישראל"… (לא פתוח בשבת). *הערה: הביקור במרכז "זרעים מציון" מתאים למשוגעים לדבר, חובבי צמחים, רמה מקצועית.
 |
||||||||||
| פקעות רקפות- הגדולה ביותר בת 70 שנים…. |
אשמח לקבל ממך תגובה כאן למטה, על פריחות מיוחדות בכרמל, על זוויות אחרות על השריפה והתאוששות הטבע….
להתראות על השבילים, מיכל קנדל
