שירון קבלת שבת בחוף תל דור- מיכל קנדל ונחמה אלעל

חופים הם לפעמים
געגועים לנחל.
ראיתי פעם חוף
שנחל עזבו
עם לב שבור של חול ואבן.

והאדם הוא לפעמים
גם כן יכול
להישאר נטוש ובלי כוחות
ממש כמו חוף.

אף הצדפים
כמו חופים כמו הרוח
גם הצדפים
הם לפעמים געגועים
לבית שתמיד אהבנו

אשר היה
ורק הים
שר שמה את שיריו.
כך בין צדפי ליבו של האדם
שרים לו נעוריו.

דוגית נוסעת,
מפרשיה שניים 
ומלחיה – נרדמו כולם. 
רוח נושבת על פני המים, 
ילד פוסע על החוף דומם. 

ילד פעוט הוא ועגום עיניים 
שוטפים המים –
למרחק אין סוף… 
אם לא יעורו כל מלחיה – 
איכה תגיע הדוגית לחוף?…

השיק הדייג
סירתו אל המים
לעבר הים הרחוק…

ילדה קטנטנה
אפורת-העיניים
נשאה תפילתה לרחוק:

אלי, נצור מצולות האינסוף
ושמור נתיבות בימים,
כמוני עומדים ילדים על החוף
והמה בני דייגים.

לי כל גל נושא מזכרת
מן הבית, מן החוף,
מן העצים פי-צמרת
וזהב שלכת בת חלוף.

הינשאי ספינה ושוטי-
מה רבים הכיסופים
לי נערה יש ושמה רותי,
המצפה באלה החופים.

תכול עיניה כשמיים
מבטה כלהבה.
לו אך נשקתי השפתיים
אז ידעתי מה זאת אהבה.

שׁוֹשַׁנָּה שׁוֹשַׁנָּה שׁוֹשַׁנָּה
יָרֵחַ נִשָּׂא אֶל עָנָן
כָּמוֹהוּ אֵלַיִךְ שׁוֹשַׁנָּה
בַּיָּם עוֹד יַפְלִיג קַפִּיטָן

הָיָה יָם סוֹעֵר הַתֹּרֶן חָרַק
חַרְטוֹם הַסְּפִינָה כִּמְעַט וְנִשְׁחַק
אַךְ יוֹסְקֶה עַל כָּל הָעִנְיָן הִתְגַּבֵּר
וְזֶמֶר עַלִּיז כֹּה זִמֵּר:

שׁוֹשַׁנָּה…

בִּ"שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה" דָּן הֵרִים עוֹד כּוֹסִית
לְפֶתַע הֵגִיחוּ סְפִינוֹת הַמַּשְׁחִית
אַךְ דָּנִי אָמַר: מַעֲלֵישׁ, נִסְתַּדֵּר
וְזֶמֶר עַלִּיז כֹּה זִמֵּר:

שׁוֹשַׁנָּה…

הָיְתָה זֹאת פִיגוּרָה מְאֹד עֲלוּבָה
עֵת שְׁמוּלִיק הַגּוּץ לְקַפְרִיסִין הוּבָא
אַךְ גַּם עֵת יָשַׁב אַחֲרֵי הַגָּדֵר
הוּא זֶמֶר עַלִּיז כֹּה זִמֵּר:

שׁוֹשַׁנָּה…

מַסָּע הַיָּמִים הִגִּיעַ לַסּוֹף
סִירוֹת עִם גַ'מַּאעָה הִגִּיעוּ לַחוֹף
וְאָז אֶל שׁוֹשַׁנָּה כָּל אִישׁ הִסְתָּעֵר
וְזֶמֶר עַלִּיז כֹּה זִמֵּר

שׁוֹשַׁנָּה…

כשהוא יורד לחוף
בצעד לא בטוח 
לבבי אליו 
כמו ים פתוח 
משלח את גליו. 

כמו ים פתוח
השוטף אל המידבר 
כי מה יש פה לומר: 
המלח שלי

הוא המלאך שלי 
הוא המלאך שלי. 

המים כחולים המים צלולים 
אצות מטיילות דגים צוללים 
התורן למעלה הדגל מונף 
ואני עם מצפן והמון שעונים 
יוצא למרחב למרחב 

שוטי שוטי ספינתי 
הים כל כך כחול 
אני אהיה עוד רב חובל 
כשאהיה גדול 

הים יפה הבוקר, הים הוא די שקט
אז בואי נא ילדונת אלי לחסקה
פה אין מפרש מתוח ואין גם מעקה
אבל מאוד בטוח אצלי בחסקה.

חסקה, חסקה, בלי סיפון ומעקה
שנחיה ושנזכה רק לשוט בחסקה.

את הגלים חותכת ממש כמו חמאה
תוכלי לשכב עליה כמו על מיטה חמה
מעל בוערת שמש אני עוד מחכה
מדוע את לא באה אלי לחסקה.

חסקה, חסקה…

הרוח שוב מוסרת
הודעה לים
רגע עוברת
רגע נסגרת
בין שערי הנמל

יש ניחוח ערק
ורשתות קרועות
שיר אהובת הספן הנשכחת
שיר הנשים המחכות

הוא לא ידע
איך היא קנאה בספינות
הוא לא ידע
איך היא חכתה בלילות

רגע לא בטוח
מול מפרש רטוב
זעם הרוח
מכה את המים
את לב הנשים על החוף

נר אחד ברוח
שאינו כבה
דולק בחלון
שתאר ג'ורג' אמאדו
הים האכזר ההוזה

עוד מעט ירד אלינו
יום שבת הטוב.
לכבודו תכין אימנו
מטעמים לרוב.

בואי, בואי הברוכה,
יום שבת, יום מנוחה!
בואי נא, בואי נא, המלכה!

לכה דודי לקראת כלה,
לקראת כלה
פני שבת נקבלה, נקבלה.
שבת שלום ומבורך

מי אוהב את השבת?
אמא ואבא!
מי אוהב את השבת?
סבתא וסבא!
מי אוהב את השבת?
אני, אתה ואת.
כל העולם כמעט!
אז למה לא כל יום שבת?

יום ראשון שני שלישי
כל יום נמשך שנה
רביעי את חמישי נותן במתנה.
הימים עוברים לאט
ראשון עד חמישי
ומחר מחר שבת
כי בא כבר יום שישי

ידיד נפש אב הרח
משוך עבדך, אל רצונך.
ירוץ עבדך, כמו איל.
ישתחווה אל מול הדרך

מי האיש
החפץ חיים,
אוהב ימים
לראות טוב.

נצור לשונך מרע
ושפתיך מדבר מרמה ,
סור מרע – עשה טוב,
בקש שלום ורודפהו .

ירדה השבת
אל בקעת גינוסר
וניחוח עתיק בשוליה
ויעמדו מסביב ההרים שושבינים
לשאת אדרתה הזוהבת ,
תעלינה יונים מכנרת הים
קבל את רוחה הלוהבת .

ברכנו השם אלוקינו
בכל, בכל מעשה ידינו
ברכנו השם אלוקינו
וברך, וברך את שנתנו
ותן תן תן, תן טל ומטר
על פני האדמה, על פני האדמה

על הדבש ועל העוקץ,
על המר והמתוק,
על בתנו התינוקת
שמור אלי הטוב.

על האש המבוערת,
על המים הזכים,
על האיש השב הביתה
מן המרחקים.

על כל אלה, על כל אלה,
שמור נא לי אלי הטוב.
על הדבש ועל העוקץ,
על המר והמתוק.

אל נא תעקור נטוע,
אל תשכח את התקווה
השיבני ואשובה
אל הארץ הטובה.

שמור אלי על זה הבית,
על הגן, על החומה,
מיגון, מפחד פתע
וממלחמה.

שמור על המעט שיש לי,
על האור ועל הטף
על הפרי שלא הבשיל עוד
ושנאסף.

היום, ביום הזה ממש
אני כבר לא עצוב כל כך
אני כבר לא עצוב כל כך
אני יודע היום

היום אני אולי נרגש
אני אוהב פתאום לחיות
היום אולי אני נרגש
אתה שומע היום.

תן לנו לחיות
היום מהתחלה
תן לנו מהתחלה ועד הסוף
ואז תראה איך שאני הולך
יפה בתלם והולך
והולך והולך והולך.

היום אני אולי נרגש
אני אומר תפילת תודה
אמרי שאין זו אגדה
אמרי בשקט היום.

תן לנו לחיות
היום מהתחלה
תן לנו מהתחלה ועד הסוף
ואז תראה איך שאני הולך
יפה בתלם והולך
והולך והולך והולך.

היום, ביום הזה ממש
אני שואל את אלוהים
אני שואל את אלוהים
אני כורע היום

תן לנו לחיות
היום מהתחלה
תן לנו מהתחלה ועד הסוף
ואז תראה איך שאני הולך
יפה בתלם והולך
והולך והולך והולך.

מה שהיה תשכח מזה

מה שיהיה לא משנה

מה שאבקש בעולם כזה –

תן לי את היום הזה!

 

תן לי שמש על הבוקר

ויונה מעל הגג

תן לי תכלת ברקיע

תן לי יום אחד של חג.

 

תן לי אהבה חולפת

תן לי אהבת עולם

תן לי יד שמלטפת

רק אותי מבין כולם.

עוד יש מפרש לבן באופק

מול ענן שחור כבד

כל שנבקש לו יהי.

ואם בחלונות הערב

אור נרות החג רועד

כל שנבקש לו יהי.

 

לו יהי, לו יהי

אנא – לו יהי

כל שנבקש לו יהי.

מה קול ענות אני שומע

קול שופר וקול תופים

כל שנבקש לו יהי

לו תישמע בתוך כל אלה

גם תפילה אחת מפי

כל שנבקש לו יהי

 

לו יהי לו יהי…..

ואם פתאום יזרח מאופל

על ראשנו אור כוכב

כל שנבקש לו יהי.

אז תן שלווה ותן גם כוח

לכל אלה שנאהב

כל שנבקש לו יהי.

הזמן את השנים יניס
וקצת בינה בלב מכניס
אבל ישנם דברים שהוא עוד לא גילה לי
האם יפרח לי עוד שושן
האם נעור בי ניצוץ נושן
האם בסוף הדרך מחכה תשובה לי

ואיך נדע
אם יש תקווה
שכשנבוא, שכשנבוא
נמצא תשובה

לאן נמשכת המסילה
לאן הולכת התפילה
ומי ישיב לשאלה ומי ישמע לי
ומי יפתח לי לבבו
ואם אלך לאן אבוא
האם בסוף הדרך מחכה תשובה לי.

ואיך נדע…

זה רק אני וזו רק את
וזה הרבה וזה כה מעט
ואיך נדע אם לא לריק עברו חיינו
האם עמלנו לא לשווא
האם ביתנו לא יחרב
האם תחייה אהבה גם אחרינו.

אז בואו נדבר

15 דקות של דיבורים יספיקו לנו כדי להבין אם אפשר להתקדם ביחד

חוזרת אליך בתוך 24 שעות

דילוג לתוכן