פניה ברגשטיין כתבה "שתלתם ניגונים בי אבי ואמי"… אבל פרט להוריי אני מודה גם לכמה מהמורות שלי. נכון שאני לא זמרת, אבל לשיר אני אוהבת כבר מגיל צעיר. עוד בבית ספר היסודי, תוך כדי שיעור זמרה (זוכרים שהיו פעם שיעורים כאלו בבתי הספר, פשוט לומדים את שירי א"י?) המורה סיפרה לנו שאת השיר "ואלס להגנת הצומח" נעמי שמר כתבה בכלל על מצב הנשים שאין מי שיגן עליהן ולא על האיילות והפרחים עצמם שעל השמירה עליהם יש גופים ירוקים שונים.
 |
| "אדוני, היזהר על תיגע באירוס…" (נעמי שמר) |
ההבנה הזו, שקלטתי שלא תמיד יש קשר בין איך שאני מבינה שיר מוכר שאני מזמזמת לעצמי, ל"מה התכוון המשורר?" היה ממש מאיר עיניים. מאד התרגשתי כבר ב-1998 לראות את המרפסת עליה שר אהוד מנור "בשנה הבאה" ולהבין למה הוא כותב בבית האחרון "והשמש תזרח בתוכן" למרות שהמרפסת, ממנה הוא הסתכל על האנפות, פונה מערבה. או למשל לעמוד בתחנת רכבת העמק בקריית חרושת, להתפעל מהשימור של התחנה, ששימשה בזמנו גם את חברי קיבוץ שער העמקים ולשיר את השיר "רכבת העמק" שאנחנו זוכרים בביצוע דורית ראובני שנולדה בשער העמקים.
המורה להיסטוריה בתיכון לימדה אותנו על נפוליאון וסיפרה גם על דזירה ועל ג'וזפין הנשים בחייו, זה מיד גרם לי לחפש ספרים עליהן וממש להתאהב בסגנון של "רומנים היסטוריים" בכלל ואלו שקשורים לא"י בפרט.
עברו אי אלו שנים והתחלתי לקחת ספרים ישראלים ולחפש בשטח את המקומות וציוני הדרך המוזכרים. את עתיקות בית שערים שנחשפו על ידי בנו של אלכסנדר זייד תוך כדי חריש כמו שמופיע בספר "אנשי בראשית" של אליעזר שמאלי ולבקר בבית הקברות המרגש של אגודת השומרים ליד קברם של הסופר שמאלי, של השומר זייד ושל "השניים" משירו של דוד שמעוני
"בהר אפרים ביקנעם,
יצאו שני רעים לעזרת העם,
יואש ויצחק, בחורים אמיצים
עת למעדר ועת לחיצים…"
"בהר אפרים ביקנעם,
יצאו שני רעים לעזרת העם,
יואש ויצחק, בחורים אמיצים
עת למעדר ועת לחיצים…"
איזו התרגשות לעמוד בחדר של אבשלום פיינברג ולקרוא בספר של נאוה מקמל עתיר "אות מאבשלום":
"הרימי את עינייך פאני והסתכלי, לחש לה לוליק והיא הרימה את ראשה ופקחה את עיניה.
קרני השמש האחרונות שחדרו מבעד לחלון נפלו על שורת עיטורים ופאני החסירה
פעימה. ענפי עץ ערמון מצויירים היו במעלה הקיר, נושקים לתקרה וזוחלים מטה לאורכו…"
לטייל בשמורת אלוני אבא ליד בית לחם הגלילית ולקרוא אצל מאיר שלו ב"פונטלנה" על סימון הדודאים של יוהאן ריינהארדט בטיול עם בתיה הילדה
 |
| "ככה אני מסמן את הדודאים,הסביר לה ובעוד חודש אבוא לקטוף את הפירות" (מאיר שלו, פונטלנה) |
מיד כשלקחנו אישי ואני את הספר האחרון של מאיר שלו "שתיים דובים" ליד, התחלנו להתווכח ביננו איפה נמצא הוואדי המדובר עם העץ הגדול והבודד, עם מפגש בין שני ואדיות…ובאזור חוף הכרמל…. מעניין שלשנינו הייתה אותה תמונה בראש… וזו רק דוגמא לחיבור בין האנשים השירים המקומות והיכולת להתחקות אחריהם בטיולים קצרים ונינוחים.
גם לך זה קורה שחיפשת את המקום או המאכל או את הדמות עליה קראת בספר או שיר שחשבת עליו דבר אחד התגלה בכלל בעל משמעות אחרת?
טיולים מזמרים – טיולים שמגיעים לנופים בשיר או מספרים על הפזמונאי או המשורר שכתבו אותם ופתאם מקבלים משמעות אחרת. אני גם אוהבת לומר שאני "מוציאה את המילים לשטח" בטיולים ספרותיים . רוצים טיול שכזה לקבוצת חברים או משפחה? בראש הדף יש אפשרות להזמין סיור. מחכה לך
טיולים מזמרים – טיולים שמגיעים לנופים בשיר או מספרים על הפזמונאי או המשורר שכתבו אותם ופתאם מקבלים משמעות אחרת. אני גם אוהבת לומר שאני "מוציאה את המילים לשטח" בטיולים ספרותיים . רוצים טיול שכזה לקבוצת חברים או משפחה? בראש הדף יש אפשרות להזמין סיור. מחכה לך
