על כביש 767 המחבר בין כפר תבור, שדמות דבורה והכנרת, כחצי ק"מ אחרי המושב שרונה ישנה פנייה ימינה לדרך עפר עם שלט של קק"ל "עין שרונה".
יש לקחת בחשבון קירבה לכביש, מה שאומר שאנו צמודים לציוויליזציה (רעש מכוניות השובר את השלווה הפסטורלית) , אבל המקום נחמד לחניית ביניים לא שיגרתית "בדרך אל"…
מחנים את הרכב והולכים לכיוון עצי אקליפטוס. ישנה מפת האתר ושולחנות פיקניק. פרט לחורף, אני ממליצה לוותר על מסלול טיול של כ-3 ק"מ עם סימון השבילים השחור שבמקום, ולהסתפק בביקור "נקודתי" במעיין עצמו במרחק של כחמש דקות מהרכב.
ממשיכים בשביל עד למבנה אבן קטן: המעיין נובע כל ימות השנה ולמעשה זהו מעיין שכבה. כלומר, מי הגשמים חילחלו לאיטם בשכבת הסלע עד שהגיעו לשכבת סלע אחר- אטימה- העוצרת את המשך החילחול והם מתהווים כמי תהום הכלואים, אצורים, בין שתי השכבות. עם יצירת פירצה באופן טבעי או ע"י אדם, בין השכבות, נוצרת הנביעה של המים אל פני השטח. בתקופה הרומית נבנה מאבני הבזלת השחורים במקום "בית מעין" ממנו נובעים המים וניקווים אל בריכה קטנה ויפה מאבני בזלת שחורות. הבריכה חשופה לשמש, אבל פינת חמד.
תדאגו להימרח היטב ולהנות רק בתוך המים. קחו בחשבון שעין שרונה קרוב מאד לחניית הרכב (5 דקות הליכה, חשוף לשמש, ללא תשלום, אין מציל ואין תחזוקה של מבנה המעין ולכן אין להיכנס לתוכו מסכנת התמוטטות).
תגובות
עדין אין תגובות בפוסט זה.