"באמת שרציתי ותכננתי, אבל זה לא יצא לפועל"
למה באמת קשה לך לצאת לטייל למרות הרצון הגדול?
חובבי טבע וטיולים, גם טיולים עירוניים, מחפשים תמיד מקום חדש שעוד לא הכירו, לצאת אליו. מעין נסתר, נקודת תצפית מעניינת, שביל חדש שנפתח לטבע, מרבד פריחה עונתית, מבנה שעבר שימור ונפתח לציבור עם שפע סיפורים…
גם לכם קרה שישבתם עם חברים בארוחת בוקר בבית קפה ותוך כדי דיבור שמעתם על מקום חדש שנפתח? איזה מוזיאון מעניין, או אולי מרכז מבקרים או דמות מעניינת שעכשיו מקבלת קהל ומספרת את סיפורה האישי המרגש? ואנחנו אומרים ש"הנה יוסי, תרשום, תרשום בפנקס, בוא ניסע לשם מתישהו…"
אנחנו אוהבים לטייל, אפילו יש שפע של מידע באינטרנט, שעות פתיחה ומפות הגעה ואפשר בקלות לעשות יום טיול נפלא בחיפה למשל ואפשר להגיע ברכבת ולנסוע בכרמלית או באוטובוס, יופי של קווי תחבורה ציבורית שם וחלק מהאתרים אפילו לא בתשלום וחלק במחיר מיוחד והנה נרכיב לעצמנו יום טיול, אבל בסוף….התוכנית קיימת אבל ההוצאה לפועל שלה אינה קיימת.
הדבר הכי מעניין זה אנשים, אין מה לעשות גם אם אנחנו לא הכי מעודכנים בפורומים, בפייסבוק ובאפליקציות של הוואטס-אפ ודומיהן, הרי האדם הוא יצור חברתי (לא כולנו חברותיים, אבל כן חברתיים… J) ואולי אנחנו לא צופים בתוכניות הריאליטי או רצים דבר ראשון למדור הרכילות בעיתון, אבל כן קיים אצל רבים מאיתנו יצר "המציצנות" שמוציא אותנו לביקור ב"בתים פתוחים" של אמנים, או לראות "מפעל חיים" שהקים אדם כנגד הרבה מוסכמות וסיכונים. לשמוע על ההיא ועל ההוא סיפורים מרגשים, סיפורים כואבים, סיפורים בעלי כוח השראה ועוצמה שאנחנו חוזרים הביתה וחושבים לעצמינו – "תראו מאיפה הוא צמח וטיפס ותראו איפה הוא היום". קוראים על זה אבל לא ממש מרימים טלפון או נוסעים לפגוש את האדם המרשים הזה…
יצא לי לשוחח עם חברים ואנשים שונים והבנתי שבואו נודה על האמת, יש דברים שגם אם הם כתובים ביומן, לפעמים הם לא יתקיימו. כי יש לנו המון תירוצים- קמנו בבוקר ומזג האוויר קר מדי, חם מדי, עמוס מדי על הכבישים עכשיו ואח"כ נהיה מאוחר מדי, הילדים צריכים עזרה ומצאנו את עצמינו בנתינה ומבלי לקחת יום לעצמינו.
יש זרימות חזקות בנחלים ומפלים שוטפים אחרי סערה, באמת לצאת ולנסוע לראות ולהרשם ולחוות הרגשת חו"ל בארץ ולא רק מהמסך, אלא לשמוע את רעש השטף, להרגיש טיפות על העור ואת הקור המקפיא ואז לחזור לרכב המחומם… באמת שרוצים, אבל יש התחייבויות קודמות של השיגרה…
ואני באמת שואלת, איפה אתה מוצא את עצמך? מה חסר לך כדי שתטיילי יותר? מה יכול לעזור לך להוציא את התוכניות האלו לפועל? אשמח על שיתוף כאן למטה
כמורה בשנת שבתון המטיילת השנה ברחבי ארצנו המדהימה, אני מחזקת את הפוסט, ממליצה לכולם לצאת וליהנות מהטבע ומהאתרים המעניינים באין ספור מקומות, ומבטיחה לעצמי להמשיך ולטייל גם במהלך השנה הבאה, בה אחזור לעבודה, אך אמצא מדי פעם זמן פנוי לטיול. ממליצה בחום להירשם לסדרות של טיולים המוצעות פעם בחודש ברחבי הארץ במסגרות רבות ומגוונות או פשוט לטייל באופן עצמאי
איזה יופי, כמה שימחת אותי קארן
שאת מוצאת את הזמן לטייל.
ממש לא לוותר לעצמנו אם זה מה שבאמת אנחנו אוהבים לעשות.
ממש מחזקת אותך,
מיכל
מיכל,
אני בן 84 ואשתי בת 78 –תמיד אהבנו לטייל, אך אני מתקשה בהליכה ולא ייתכן שבגללי הקבוצה תתעכב. לכןאני נאלץ לבקש שתמחקי אותי מרשימת התפוצה. כל טוב,
דב בירו
דב יקירי,
בלי קשר להסרת שמך מרשימת התפוצה
ישנן מסגרות ומארגני טיולים שמותאמים בדיוק לקהל מתקשה כמוך
ואז ההרגשה היא של "חלק" ולא מעכב…
מאחלת לך כל טוב ובריאות
מיכל
לפעמים "קל" לנו הרבה יותר לצאת לטייל בחו"ל מאשר בארץ. שם אין תירוצים של גשם/חם/ קר/עייפים/מתפנקים. היתרון בטיול בארץ הוא שאפשר לעשות אותו ספונטניות, פשוט לקום בבוקר, ולצאת… בלי הרבה הכנות, אריזות, הזמנות..אז למה לא לנצל?
זהו, איילת שדווקא כאן, בארץ, קל לנו יותר לוותר לעצמנו כי היכולת לצאת היא קלה יורת ואם לא היום, אז מחר.
הבעיה שעובר עוד יום ועוד יום ולא יוצאים מכל מיני סיבות
חלקן מאד מוצדקות,
אבל בדרך אנחנו מאבדים את העונה הנכונה לראות זרימות,
את העונה לראות פריחה,
את העונה לראות ….
ובכלל…
הזמן "טס" לנו
Hi Michal,
I know one think that prevents me from going out hiking more often is preparing all the food. My choices are either sit in an over priced restaurant, or prepare the food myself.
If there were reasonably-priced picnic baskets, ready for purchase at the hiking sites, it may make my outings more frequent.
Of course the hiker would have to book in advance, so that is another incentive, he has already paid, now he has to go out and take advantage of it.
Cheers,
R
חבל R שבגלל נושא של אוכל אנחנו מגבילים את עצמנו.
יש פעמים שאני מכינה מראש אוכל
ופשוט שמה בקופסאות קטנות ומארגנת את התיק ערב קודם.
אז נכון שאני אקח דברים שאינם מצריכים חימום
ולא תמיד רוצה כריכים, אבל חותכת ירקות (2-3 דקות)
מכינה טחינה או סלט אבוקדו (5 דקות לכל היותר)
מכינה שקית קטנה עם שפע של פירות יבשים ואגוזים/שקדים לרגעים שצריכים "אנרגיה"…
מתארגנים…
אז קודם כל נתת לי רעיון לכתוב פוסט בעניין ולקבל רעיונות מאנשים
לגבי מה אפשר לארוז ליום טיול שיהיה משביע ולא מעיק ואם אפשר גם בריאותי.
מעבר לזה יש בהחלט מקומות שמארגנים סלי פיקניק
אבל עפי"ר הם מכילים קישים, חביתות וכיו"ב
דברים נפלאים וטעימים
אבל בהחלט יקרים יחסית
והם בד"כ סלים לזוג (רומנטי משהו, כולל שתיה קרה ויין)
אבל כמו שכתבתי – זו סיבה שאפשר לעקוף אותה
אם מתארגנים מראש.
אני אחשוב על אוסף של תשובות איך אפשר להתארגן מראש
ולאו דווקא בהרשמה ותשלום
אלא עם חברים
ולהבטיח לצאת אבל רק אם רוצים באמת…
תודה על התגובה,
כי בהחלט נתנה לי חומר לכתוב את הרשימה הבאה בעוד מספר ימים…
מיכל
מיכל וכל יתר המטיילים בפוטנציה. לטייול של יום אין צורך לטרוח רבות בנושא אוכל .כמה שפחות הכנות.כלים לסחוב על הגב לא לענין. הרי לא יצאנו לפיקניק בשטח,אלא ללכת בטבע. לחם פרוס,לחמניות,ביצים קשות,ירקות חתוכים,פרי,מים,פרי יבש,אפשר פרוסות בשר ,לקרניברים,וזהו,לטיול יצאנו.כשנגיע הביתה או למסעדה בדרך נתפנק על אוכל.
צודק/ת לגמרי.
גם אם הטיול בטבע
וגם אם הוא עירוני
תמיד יש מה למצוא לאכול ואנשים לא נשארים רעבים בטיול…
מיכל יקירה – ראשית את נפלאה ונהדרת ומדריכת טיולים מדהימה.
טיילתי אתך קצת ובאמת נהניתי מאוד.
התירוץ שלי , לרוב עייפות בערבים , כלנוע -או 4 גלגלים , להגיע למקום האיסוף .
תירוצים , תירוצים …. צריכה להשקיע בהתארגנות – מחשבה ואנרגיה , אז אני מותרת .
וכמובן מצטערת , היות וזה כבר די מקובע – אז מראש כבר לא מגיעה .
ואיך אמרתי לעצמי תמיד …. כשהגיע לגיל פנסיה יהיה לי את כל הזמן ,לעשות כל מה שאני רוצה ואוהבת ….. ואז התחלתי עסק …….. והזמן לא עוצר מלכת ….. . תודה שמדי פעם את מזכירה … שיהיה לך בהצלחה חיבוק ואהבה יהודית שחורי.
הי יהודית,
אם ממילא את עייפה בערבים,
את יודעת איזה סיפוק יהיה לך אם תחזרי מיום טיול?
גם לא תהיה בעיה להרדם או לישון ברצף 🙂
וכן, מרוב רשימה ארוכה של דברים שאנחנו משאירים לפנסיה….
וחוץ מזה – מי שצריך לדאוג למחייתו בימים טרופים אלו…
אבל העסק שלך כ"כ מתחבר עם הטיולים, אגב.
נושא של בריאות, שמירה על הבריאות
ומוצרים שאני ממש , אבל ממש משתמשת בהם באופן קבוע בבית ובשטח 🙂
האמת שאת יכולה גם לצאת "בתירוץ" שאת מוציאה את הנכדים, לא?
שולחת לך חיבוק בחזרה, אישה יקרה, מיכל
היי מיכל,
אני אמא חד-הורית לילדה מקסימה בת שנתיים וחצי. שתינו מאוד אוהבות לטייל ו"אפילו" סתם לשוטט באיזשהי חורשה ולחקור את העלים, הענפים, את הציפורים וכו'. התירוצים שלי מתחילים כשבא לי לטייל איתה למרחקים קצת יותר גדולים מנניח נסיעה של שעה ממקום מגורינו…שם אני מתחילה מעט לחשוש, לא מהנסיעה איתה (היא נפלאה בנסיעות טפו, טפו) אלא שאני אולי אהיה עייפה מדי לנהוג בדרך חזרה…:-( התירוץ השני הוא בגדים מתאימים לי לטיולים..פתאום שמתי לב שכמעט ואין לי ואני שוברת את הראש מה לקנות שלא ירוקן לי את הכיס ויהיה לי נוח כמובן…תודה!
למיכל, לטיול צריך רק נעל להליכה,סווצר כובע ותיק גב לשים אוכל למים. פשוט פשוט.בהצלחה.
צריך רק נעלי הליכה .מכנס גיש תיק גב מים וסנדויץ.טיול לא מיחב ארוחת גורמה. בהצחה.
נכון לגמרי!!!!
אני התחברתי לקבוצה מטיילת כל שבועיים וכך יוצא לי לטייל ברחבי ישראל.
מקום האיסוף נוח ויש חניה, המארגן חביב, המחיר…בסדר, החבורה נחמדה אז במקום להישאר לבד בשבת, אי מטיילת ונהנית מהמאמץ לפעמים, כי לא תמיד קל אבל תמיד יש סיפוק מיום נפלא.
מלבד זאת אני מטילת רבות גם בחוצלארצים מאורגנים וכך יש רצף של טיולים עם חבורות שונות, זה מענין – גלרית האנשים שאי פוגשת.
מעולה חייה,
יופי של פתרון.
הצטרפות לקבוצה שמטיילת בתדירות שמתאימה לנו – זה פתרון אחד
יש גם פתרונות נוספים, מבטיחה לעדכן פוסט נוסף עם רעיונות ופתרונות 🙂