בעקבות נעמי שמר ורחל המשוררת "כנרת, כנרת, כנרת"…

היא איתגרה אותי. משפחה מורחבת, רב דורית כמו שאני אוהבת. נכדים בגיל הרך ובית ספר יסודי וסבים שראש המשפחה ממונע על קלנועית קטנה ומתקפלת… ברור שכולם לוקחים חלק בנופש באזור הכנרת ובאחד הימים הם מבקשים טיול מזמר בהדרכתי. המשפחה חובבת זמר, אוהבים לטייל, מכירים את שירי נעמי שמר וביקשו טיול נגיש כמובן…
מה האתגר מבחינתי? רציתי לחדש להם. שיהיו אתרים שלא הכירו, סיפורים חדשים וכמובן להקפיד על נגישות…
"כנרת, כנרת, כנרת.." כך בשיר המקסים של גאולה גיל שנכתב ע"י עמוס אטינגר ודובי זלצר (ויש הקלטה מרטיטה של עופרה חזה) ואצלי? כנרת "החצר", כנרת המושבה, כנרת הקבוצה ויש כמובן את בית הקברות המשותף של הכנרות…שהאמת לא תכננתי להכנס אליו במסגרת הזמן שהוחלט עליו אבל עוד נגיע אליו בספונטניות רבה כמו שתקראו עוד רגע…

נפגשנו בכניסה לקבוצת כנרת. כבר בכניסה לחורשת האקליפטוס יש סלע מרשים עם מילות השירים של נעמי שמר ורחל. השביל בין הבריכות מבית המוטור הוא שביל נגיש, והקלנועית הקלה השתלבה איתנו בצורה נפלאה. בקבוצת כנרת דאגו לספסלים מיוחדים העשויים מקורות עץ שהזכירו לי את עמודי הטלפון הישנים, כך שהתאפשר לכולנו לשבת מדי פעם ולהתרכז בשירים.
הילדים שרו, ענו על חידות ומילאו משימות. התפעלתי מכך שבאמת הכירו את רוב השירים. ברור שנעמי שמר כתבה שירים לילדים, אבל גם את השירים האחרים הכירו…
הגענו לקבר "בובה" ועל רקע מטע התמרים לכבוד רחל המשוררת, כמובן אכלנו תמרים שקניתי מוקדם יותר באותו הבוקר בתמר בכפר כך שהתמרים מקומיים עד הסוף…

אפשר בעיקרון להמשיך בשביל עד כביש 90 ואז לעבור בזהירות לכיוון בית קברות כנרת, אבל זה לא בטיחותי, מה גם שהרכבים נשארו בכניסה לקבוצת כנרת. אז חזרנו תוך כדי השמעת שירים. נהננו מעופות המים כמו לבן החזה, לבנית קטנה, אגמיות ומגלנים ואפילו קבוצת צבי ביצה שישבו על אבנים "ותפסו" קצת שמש…
כאמור, בתוכנית המקורית לא היה מתוכנן לעבור בבית הקברות של כנרת, אבל ספונטנית המשפחה ביקשה ולכן עצרנו שם. השירותים היו פתוחים ונקיים, סיפרנו לילדים על "דקל שפל צמרת" שבסערה הגדולה ב 2018 קרס ויהודה שניידמן מהמושבה כנרת, שבחצרו "תמר בכפר", העתיק משטח התמרים שלו, תמר בעל 2 גזעים כמו הדקל המקורי וכיום שוב אפשר להנות מ"דקל שפל צמרת" מול הכניסה לבית הקברות. ההגעה לקבר של נעמי שמר ורחל בלובשטיין ("המשוררת") נגיש ולכן יכולנו להגיע שוב, כל המשפחה ביחד לחלוק כבוד ולשיר מהשירים האהובים.

כאן חילקתי לילדים ולהורים כתב חידה שהתשובה כיוונה אותם לתחנה הבאה- כנרת המושבה
בחלק הזה של היום, כששעת הצהריים מתקרבת והטן שולחת הודעה לשעון הביולוגי… אחרי שכבר טיילנו קצת והתעייפנו, זה היה הזמן מבחינתי לעבור למשחק "חפש את המטמון" משודרג. הכנתי מראש תיבות עץ קטנות עם אביזרים וחידות שבאמצעותן הילדים קיבלו מידע על המושבה. החלק ההסיטורי של המושבה בנוי רחוב אחד כך שהיתה לנו שליטה על הילדים ובסיום שרנו "ארמון רב תפארת" ונפרדנו כעבור 4 (!) שעות במקום 3 המתוכננות… פשוט כי היה לנו כיף "וזרמנו"…
נפרדנו – אני נסעתי הביתה והמשפחה המופלאה ששיתפו כל כך יפה פעולה בכל הגילאים, נסעו לארוחת צהריים באחת ממסעדות האזור לפני שחזרו לכפר הנופש
בהמשך קיבלתי חוות את ההודעה הבאה:




תגובות
עדין אין תגובות בפוסט זה.