מרגע שהעיניים מתרגלות לנוכחות שלו, מגלים שהוא נמצא בכל מקום ואי אפשר לחמוק ממנו. יצאתי עם הכלבה לאזור גבעות מלבלבות- ראיתי אותו. צעדתי בבוקר בפארק שליד הבית, הוא הציץ בין שיחי הנוי הצמודים למדשאה. חניתי רגע על כביש מהיר בתחנת אוטובוס על מנת לענות לטלפון, איך הוא הגיע לצידי הכביש? פשוט בכל מקום!!!
זהו ילקוט הרועים!!! צמח? תכף תחשבו לעצמכם- מזה מיכל עושה פיל? בסה"כ צמח קטן של 10-30 ס"מ גובה, ירוק עם פריחה לבנבנה קטנה, מה את עושה מזה סיפור? או- אז ככה זה….
קודם כל, זה לא "סתם" צמח שבא לשכונה. הוא בא ממשפחה טובה- משפחת המצליבים שאת הצנון, כרובית וברוקולי מאותה משפחה – אנחנו אוכלים…אז נא לא לזלזל בו…
מעבר לזה מצאתי שהוא משמש ברפואה הטבעית לטיפול בדימומים פנימיים כמו כיבים, אבל חייבים לברר איך בדיוק , מאיזה איברים בדיוק מכינים את התרופה ומה המינון אצל מומחה בנושא ואני קטונתי מלתת עיצות בתחום, אבל כבר העלנו את קרנו! תודו!
ועכשיו לסיפור שלי…
ילקוט הרועים הוא בעל פרי שנראה כמו לב בעל מחיצה לאורכו וכפי הנראה מכאן שמו בכל השפות כתיק (מי היום עוד משתמש במונח "ילקוט"?) ששימש כפי הנראה את הרועים, מה גם שהוא נפוץ בעיקר בשטחי מרעה, אחו פתוחים וחשופים. שמו בערבית- קִיס אֶל-רָעִי ובאנגלית- Shepherd's purse. האמת שיש לו שם נוסף באנגלית שרק עכשיו גיליתי אותו אבל מאד מתחברת אליו Mother's heart (השמות לקוחים מאתר "צמח השדה").
הצמח צומח ופורח כבר מחודש ינואר ועד מרץ והשיא של מופע הפירות עם הלבבות הקטנים דווקא בפברואר, לקראת מחצית החודש וזה תואם את חג האהבה הנוצרי (יום לזכר הקדוש ולנטיין) בתאריך 14/2.
נכון, שאני מתעלמת מ"הסיבה למסיבה" הזו של כל הפרחים, השוקולדים ובובות הלב האדומות מפרווה שיש היום בחנויות ומעדיפה את ט"ו באב הקייצי שלנו, אבל מאחר וביתי החמודה אמורה היתה להיוולד ב-14/2 והקדימה ביום, אמרתי שלפחות בזכות המנהג האזרחי לא ישכחו לתת לה מתנה… ומאז ועד היום היא יודעת שזה צמח שמביע את האהבה שלנו אליה והוא צומח במיוחד עבורה כל שנה לכבוד יום הולדתה…
אז מזל טוב לנסיכת הבית שלנו…
