פתאם הענק הזה תופס את העין. טיול ביום חורפי באזורים הים-תיכוניים כמו גליל, הרי ירושלים והכרמל יפגיש אותנו ברוב המקרים עם צמח בעל עלים שנראים כמו עלי מנגולד ושושנת עלים בקוטר של מטר לערך. זה צמח הדודא הרפואי בעל הפריחה הסגולה. יתכן ובטיול הפריחה באביב נראה אותו כבר בשלב חניטת הפרי. הפרי גדול קצת מעגבניית שרי והוא ירוק בוסר אבל כשהוא מבשיל "עת קציר חיטים", כלומר בין תקופת האביב לקיץ, הוא מקבל צבע חלמוני-צהוב עז.
ומה הקשר בין צמח הדודא לתחרות בין אחיות?
אהה, בשביל זה צריך לחזור לתנ"ך לספר בראשית ל'…אל המשפחה המורכבת שיש בה שתי אחיות הנשואות לאותו גבר, אחת מהן בעלת ארבעה בנים ואילו השנייה עקרה. זה לא מתכון לתחרות? בלשון המעטה? בזמן הבשלת הפרי יוצא ראובן לשדה לשם קציר החיטה ונתקל בדודאים. הוא מלקט מהפרי ומביא לאימו, לאה. רחל העקרה פונה בתחינה לאחותה ומבקשת "תני לי מדודאי בנך". קיצפה של לאה יוצא כנגד האחות החוצפנית, גם לקחת מהדודאים וגם את הבעל האהוב? "הַמְעַט קַחְתֵּךְ אֶת-אִישִׁי, וְלָקַחַת, גַּם אֶת-דּוּדָאֵי בְּנִי" (בראשית ל, ט"ו). אך מיד פונה לסחר-מכר ובעבור הדודאים זוכה באיש-שכר, הלא הוא בנה החמישי יששכר. ששכרו בצידו. בהמשך אנחנו יודעים שנולד לרחל יוסף. אגב, היא אינה מסתפקת בבן האחד הזה ונושאת תפילה לאלוהים שיוסיף לה עוד בן ואפילו תמורת חייה "הָבָה-לִּי בָנִים, וְאִם-אַיִן מֵתָה אָנֹכִי"(בראשית, ל, א) ואכן היא יולדת את בנימין ומתה בלידתה ונקברת בדרך אפרתה הלא היא בית לחם (בראשית לה, ט"ז-כ). והכל מתובל בתחרות פוריות בין האחיות…
ה התאווה מפרי הדודא – יין או שיכר?
אם נחזור לצמח הדודא עצמו, הרי שלפרח אין ריח אבל כפי הנראה הפסוק המפורסם "הדודאים נתנו ריחם ועל פתחנו כל מגדים" (שיר השירים, ז, י"ד) אינו מתייחס לריח הפרח אלא לריח הפרי. לפרי, שנראה עמו עגבניית שרי גדולה בצבע צהוב-כתום חלמוני, יש ריח, ניחוח חזק וטעם מיוחד. הזרעים מכילים חומרים מסוכנים שבזמן לעיסה משפיעים כמו סם ויכולים לפגוע בתפקוד האדם ובמינון נכון משמשים לרפואה. בערבית הפרי נקרא תפוח המשוגעים "תופאח אל מג'נון" בגלל החומרים הנרקוטים שבו. מהפרי מכינים משקה שיכר ויש במקומותנו כמה יקבים שגם מוכרים אותו כ"משקה תאווה"…
מאחר ומדובר בצמח 'רב שנתי' עם שורש מעובה, שממנו מסתעפים שורשים קטנים נוספים, יש והוא נראה כמו דמות אדם קטן. לכן גם נקשרו סביבו אגדות ומיתוסים רבים
ולמה אני חוזרת ואומרת כל הזמן – שיכר ולא יין? הרי בשניהם אותה כמות אלכוהול? ההבדל הוא רק אצלנו ביהדות. כי על יין מענבים אנחנו מקדשים ואילו כל משקה אחר שהוא יין לפריות אחרים, נקרא שיכר כדי להבדיל. הדבר לא קשור לכשרות אלא רק לחשיבות יין הענבים. על הדודאים בספרות, במחזות, סרטים ובזמר אני מרחיבה בטיול טבע בזמן פריחה. מזמינה אותך ליצור איתי קשר ולהזמין טיול לקבוצה שלך… ובינתיים? צאו, טיילו ומלאו את הארץ…
