 |
| העץ הנדיב, של סילברסטיין |
ומהו אותו עץ? שנים הדרכתי בשדירת הכפר המרכזית עם סיפור בנייתו של בית העם, מגדל המים המיתולוגי ואנדרטת הפסל המרשימה של בתיה לישנסקי לבני הכפר שנפלו. עם השנים הצטרף גם פסיפס מיוחד לזכרו של אדריכל הציונות הראשון- ריכארד קאופמן, פרי יוזמתו של האמן בן הכפר- אלי שמיר. בקצה השדירה ישנו סבך עלים ומיד אחריהם "גן איריס" גן בוטני מופלא ובו מאות של צמחי ארץ ישראל, פקעות וזרעים שמטפח באהבה ובאדיקות רבה אילן טל לזכר אשתו- איריס (אפשר לתאם סיור בגן בתשלום סמלי בהדרכתו)
 |
| הפסיפס לזכרו של האדריכל ריכרד קאופמן בכפר יהושע |
 |
| כפר יהושע במרכז הפיספס |
 |
| גן בוטני בכפר יהושע. לתאום- אילן טל |
קל מאד לפספס את הכניסה לתוך העולם המופלא שיצרו השורשים של העץ. פשוט נכנסים פנימה ומגלים עץ פיקוס ענקי (פיקוס בנגלי) ששורשי האוויר שלו ניטעו באדמה, הצמיחו גזעים נוספים וכל ההסתעפויות הן למעשה עץ אחד ומרשים.
 |
| הסתעפויות מרובות ב"עץ המכשפה" |
 |
| מרשים מכל זווית – הכל שייך לעץ אחד!!! |
 |
| וכך נראה מבחוץ- כמו "גדר חיה" של עלים גדולים ופגות בקצה |
אילניה בגליל התחתון והשם הערבי של הכפר שישב במקום עד 48' סג'רה, נקראים על שם אילנות. יש דיון לגבי האילן, אבל לא הרחק ממעיין המושבה ישנו עץ ברוש אדיר מימדים. הוא עד כדי כך ענק שאנשים לא מאמינים שזהו ברוש. הוא שובר את כל הידוע לנו בארץ על עצי ברוש.
לא מאמינים? תסתכלו על האיצטרובלים הקטנים העגולים המוכרים כל כך…
להגיע אליו זה דרך שביל עפר שלא מתאים לכל רכב ולכן נשאיר רכב במעלה הכביש הראשי שנכנס למושבה ליד מבנה "בית הספר" הישן ובית הכנסת של המושבה. ממול נראה על עמוד חשמל מעץ סימון שבילים ונלך איתו קצת. אם נמשיך עם הסימון נגיע למעשה למעין הכפר ולעץ נוסף גדול ומרשים – עץ שיזף ענקי שתחתיו הציבו ב"גורן" סלעים נוחים לישיבה. נחזור קצת אחורה ונראה שיש פיצול של דרך עפר נוספת לכיוון מעלה הגבעה. נתחיל ללכת בה וכבר אחרי כמה עשרות בודדות של מטרים נראה מרחוק כבר את צמרת הברוש הגדול. הליכה של כ 200 מ' תביא אותנו מולו ונרד דרך שבילון קטן ונתרשם ממנו. כמה אנשים לדעתכם יכולים להקיף אותו בחיבוק?
אגב, אם מגיעים בסביבות ט"ו בשבט אפשר לראות פריחת עצי שקד לאורך הדרך הראשית של המושבה. כמעט בכל "חכורה", חצר משק, היו עצי שקד ולראות את הלבלוב שלהם ואת הפריחה – זה כמובן מעלה חיוך (אצלי לפחות)…
אמנם אין לי את תמונת הברוש, כי התקלקל לי הכונן הקשיח ובו רוב התמונות והסרטונים, אבל כן מצרפת את תמונת השיזף המרשים שליד המעיין.
 |
| עץ שיזף, עין אילניה |
שדרת עצים מרשימה אחרת יש בזיכרון יעקב. איך תמיד אני חוזרת לזיכרון? אם מתרחקים כ-5 דקות הליכה מהמרכז השוקק פעילות ומסחר במדרחוב של זיכרון, לכיוון "גן הטיול" שבמרכז המושבה, נגיע דרך רחוב הנדיב לרחוב הרצל, נפנה ימינה ומיד שמאלה לרחוב שנקרא… שדירת הברושים. את הברושים הללו נטעו לפני כ 100 שנים ! כבוד! באותה תקופה ניטעה שדירת עצי דקל וושינגטוניה בדרך הכניסה לבית אחוזת לנגה וכן השדירה הפוטוגנית כל כך "שדירת הסיגלון" או הג'קרנדה בלעז. בסוף האביב לקראת הקיץ יש שפע של פריחה סגולה יפהפייה אבל השדירה הזו ככ מרשימה שאפילו כשהעצים בשלכת מלאה היא מרשימה ביותר.
 |
| שדירת סיגלון בשלכת, יוצאת מרחוב הברושים, זיכרון יעקב |
ואם כבר נמצאים בזיכרון יעקב- אז הנה עוד עץ מרשים והפעם זהו פיקוס שיקמה. הוא נמצא בתוך "גן הטיול" שמול בית הכנסת ובית הפקידות ברחוב הנדיב במושבה. רואים את הפגות שיוצאות מהגזע עצמו לעומת פרי כמו תפוז או תפוח שבקצה ענף.
 |
| שימו לב לפגות שצומחות היישר מהענפים העבים… |
כבר סיימתי לכתוב, אבל אחרי שהייתי היום בקיבוץ יגור, החלטתי להוסיף עוד עץ שקל להגיע אליו והוא ממש ממש מיוחד ויש כמוהו במקומות בודדים יחסית בארץ. זהו עץ הקיגילה, שנקרא גם "עץ הנקניקים". מוצאו מאפריקה ויכול להגיע עד 20-25 מטרים גובה. יש לו פרחים גדולים
 |
| צילום באדיבות של עוזי שפר |
 |
|
|
הפירות מוארכים וכנראה שלמישהו זה נראה כמו נקניק גדול ומכאן הכינוי העממי. תקופת ט"ו בשבט היא דווקא אחרי הפריחה של העץ ולקראת סיום נפילת הפירות הכבדים. העץ משמש את האדם לארגזים ומדפים ומהגזע גם הכינו כנראה סירות. באתר העמותה לצמחי מרפא מספרים שנהוג לקטוף את הפרי הטרי לפני הבשלה מלאה כנראה ואז מייבשים את הציפה שלו. אמנם בעיקר הוא משמש מאכל לבעלי חיים, אבל גם בני אדם משתמשים בו החל מטיפול בפצעים ונגעים שונים בעור (משמש גם לקוסמטיקה) ועד שימוש בעלים עבור נשים מניקות ובמגוון רב של שימושים כאלו ואחרים.
 |
| קיגיליה אפריקאית (או מנוצה) , יד למגינים, יגור |
אז איפה רואים כמותו? הצילום כאן הוא בצמוד לאולם "יד למגינים" בקיבוץ יגור. הוא נמצא בצד, על יד האנדרטה לבני משפחות חברי הקיבוץ, שניספו בשואה והוא בודד. עץ ותיק מהתקופה המנדטורית ישנו גם בתחנת הרכבת בחדרה, אולם שם הוא במקום אסטרטגי ולכן ישנה רשת שתפקידה למנוע מהפרי הענק ליפול על ראשי הנוסעים שנכנסים ויוצאים מהתחנה. ויש עוד כמה ברחבי הארץ כמו בריף הדולפינים באילת וליד סניף איקאה בנתניה.
 |
|
|
אגב, בפעם הבאה שאתם עוברים ליד עצי תמר, תרימו את העיניים ותבדקו טוב את הגזע- הרבה פעמים ציפורים נחות בסבך הסנסנים , מלשלשות ואח"כ נובטים שם צמחים אחרים
