טיול צבעוני במיוחד בדליית אל כרמל. בשנים האחרונות דליית אל כרמל שתמיד היתה פתוחה לתיירות פנים וחוץ, עוברת תהליך של צבעוניות שמאד מושכת בעיקר תיירות פנים שלנו. לחזור לסמטאות ולשוק ובעיקר למפגשים עם א.נשים צבעוניים.
את הבוקר פתחנו במפגש "דרך נוף" בתחילת נוף כרמל למרגלות אתר המוחרקה (פתוח בסופי שבוע או בתאום מראש באמצע השבוע) פריאל קרא הכינה לנו פיתות זעתר ופיתות עם רוטב אדום חמות ישר מהטאבון. זיתים, ירקות ועוגת סולת. אחרי כוס תה עם תבלינים ארומטיים (בינהם קינמון, הל, פלפל אנגלי, אגוז מוסקט ומסמרי ציפורן) או לחילופין כוס קפה שחור, קיבלנו אנרגיה להתחיל בסיור.
בשדרה המרכזית שנכנסת מדרום למרכז הכפר, יש מגרש כדורגל ולצידו יש קיר פינתי של ציורי קיר ("גרפיטי"). בשנת 2019 הוזמן האמן דודי שובל ע"י ראש המועצה – רפיק חלבי וכבר אז הצד הפונה לכביש הראשי צוייר. כשנתיים מאוחר יותר צוייר הקיר הפינתי. בין הציורים יש מוטיבים דרוזים כמו הדגל הדרוזי והכיתוב אני אוהב את דליית אל כרמל. זמרים כמו אום כולתום, פריד אל אטרש, ואפילו ביילי אייליש. יש עוד ציורים עם מסר מאחוריהם, ואלמנטים שהאמן אהב ובחר בעצמו.
בשתי שכונות נוספות בכפר יש עוד שני קירות לריווחת התושבים, אבל הקיר הזה במקום מרכזי ונוח לגישה. אל תפספסו אותו… יש מספיק חנייה סביב
סם חלבי הוא הבן היחיד אחרי 9 אחיות שנולד בבית הצבעים בו נבקר. כבר מגיל צעיר 10/11 הכירו בכשרון שלו אבל הציעו לו התבוננות פנימית כדי למצוא את היחודיות שלו. בגיל 18 אמא שלו פתחה עבורו סטודיו לציור במרכז הכפר.
סם אוהב להכניס צבע לחיים השגרתיים, האפורים ומתמלא בתשוקה לצבוע. את בית ילדותו אותו ירש לאחר מות אביו, כיסה בנתזי צבע. במקום יש סרט של כ 15 דקות ומאחר ומדובר בבית מגורים שהוסב לגלריה צבעונית במיוחד, הבית נמצא בשכונת מגורים שהגעה אליו דרך אפליקציית הניווט או מפת גוגל. יחד עם זאת כדאי לבדוק מר.אש את השעות המשתנות בו הבית פתוח. העלות בתשלום של 30 ש"ח למבקר.ת
והנה הצעה למפגש מיוחד ומרגש עם אמנית נוספת מ"שבט" חלבי. דליית אל כרמל שבה כ 18000 תושבים נכון לתחילת 2024, מתוכם כ 8000 השייכים ל"שבט" חלבי. את הביקור הזה לא תשכחו ככ מהר. בותיינה ובעלה תמיר מארחים למופת ומקבלים בגלריה בביתם אורחים בתאום מראש ובתשלום. בותיינה קראה לפני כמעט 20 שנים כתבה עם עדויות של ניצולי השואה באירופה ונחשפה לגודל הזוועה. הסיפורים נגעו לליבה והיא התחילה להביע את הרגשות שלה בציור. במקביל היא התחילה ללמוד באופן עצמי ולהעמיק בנושא וכיום, היא מוכרת כאישה הדרוזית הראשונה והאמנית החיה היחידה שמוזיאון 'יד ושם' קיבל ממנה ציור והסיפור שלה ופועלה בתחום החינוך וההסבר של הנושא לנוער ומבוגרים הוא יחודי ומוגש בצורה מעודנת. שווה ביקור – בותיינה חלבי. תמיר יסביר את דרכי ההגעה אליהם.
נחזור למרכז הכפר ונרק קצת לאורך המדרכה של "השוק". למעשה הגרעין העתיק של הכפר אליו נגיע בהמשך,נחבא קצת מהדרך הראשית שנסללה על ידי הבריטים עוד לפני קום המדינה. בשנות ה-50 אבו-ענתרהבין שיש תנועת ציילנים נוצרים לכיוון המוחרקה ותיירים תריכים אוכל, שירותים ואולי גם מזכרות… העסק שלו התגלגל וצמח ובנוסף למסעדת חלבי (אמרתי לכם שהם שבט גדול…) נפתחה חנות מזכרות והמפעל של מזכרות הבדים- תיקים, כיסויי מיטה, מפות וכיו"ב, נמצא בכפר והסחורה נמצאת במספר מוקדי תיירות ברחבי הארץ ונשלחת גם לחו"ל. היום ענתר עצמו מקבל את פני הקונים וזו חנות שקל לאבד בה את הזמן…
עוד קצת בהמשך נמצא את הסטודיו של האמן סאלח קרא שהוא ואחיו פתחו את הגלריה הראשונה בדליית אל כרמל בשנות ה-70' של המאה ה 20. הוא מצייר נוף מקומי בטכניקה יחודית של שיוף ועבודה ללא מכחול אלא עם נייר זכוכית ודיסק.
לאורך רחוב זה כמו גם במעלה הרחוב וגם בכניסה לגרעין העתיק של הכפר יש מספר מסעדות שמגישות אוכל דרוזי לצד מאכלים אחרים.
כטוב ליבנו אחרי האוכל, אפשר לקנח בביקור בבית סיתי בגרעין הכפר. כאן נוכל לקבל הסבר על הדרוזים, אחת המטיילות תהפוך לדוגמנית הבית ותולבש בלבוש הדרוזי המסורתי כולל ההסבר. הביקור כשעה ובתשלום ודורש כמובן תאום מראש עם איבתיסאם חלבי
איבתיסאם יחד עם הקולגה אלון מקלדה ובעזרתו של סם חלבי הכניסו צבע, פרחים וקישטו פינות שונות בגרעים הכפרץ המלצה שלי היא להמשיך לאורך המדרכה עמוק לתוך הגרעין ולהגיע לבית יד לבנים של העדה הדרוזית. בית זה שימש במאה ה-19' כבית הקיץ של הזוג אליס וסר לורנס אוליפנט ונתרם לאחר מותם למטרה ציבורית של הכפר שהפך את המקום לבית יד לבנים. בצמוד למבנה יש גם מכינה קדם צבאית דרוזית-יהודית בשם כרם-אל.
זו טעימה ממה שיש לדליית אל כרמל להציע. באזור יש מסלולי טבע יפים, אפשר לשלב ביקור במנזר המוחרקה או בעוספיא.
תגובות
עדין אין תגובות בפוסט זה.