מושבות הטמפלרים – חיפה, בית לחם הגלילית ואלוני אבא וטיול פריחה

מאמצע המאה ה-19 התחילו המעצמות האירופאיות להיכנס לא"י. בעקבות זה החלה נהירה גדולה של צליינים וההרגשה שהנה אוטוטו המשיח יגיע. כחלק מהתנועה המשיחית הגיעו לא"י גם מהזרם הפרוטסטנטי ואלו משמים מצע נוח לטמפלרים.

בדרום גרמניה ישנם כפרים פרוטסטנטים ושם צומח מנהיג בשם כריסטוף הופמן. הופמן מטיף על רקע בגאולה הקרובה על הצורך בשינוי מהפכני. לחזור לימי ישוע ותלמידיו. כלומר, התקבצות כקהילה קטנה, לצמוח ולגדול עד כדי יצירת 'עם האל' ואז לעלות לא"י, להפריח את השממה. כתוצאה מכך תגיע הגאולה.

אין צורך במקדש, כלומר בכנסיה. המקדש מצוי בכל אחד בתוכו ומכאן שם התנועה 'אנשי כת ההיכל', (מקדש=טמפל, טמפלרים). תוך שנים ספורות התנועה צומחת למעלה מ 20,000 מאמינים ואל הופמן מצטרף לודוויג הרדוג כ"משווק".

בשנות ה-60 של המאה ה-19, עולה קבוצה קטנה של טמפלרים לאזור נהלל, עמק יזרעאל ובגלל הביצות ומחלת המלריה הם נפגעים ורבים מהם מתים ועוצרים את רעיון ההתיישבות בעמק. ב 1868 מגיעים שני המנהיגים לא"י וכשנה אח"כ מקימים את המושבה בחיפה, במקביל מקימים מושבה ביפו, ב 1871 בשרונה וב 1873 בירושלים.

בין שני המנהיגים יש מחלוקת ודרכיהם נפרדות, אבל הגרעין ממשיך לפעול. הם הגיעו לא"י כדי לעבוד בחקלאות אבל נכשלו ועברו למלאכה. בשיא פריחתם בארץ, בכל המשובות גם יחד הם מונים כ 2000 אנשים.

בגל ההתיישבות השני, של הבנים, בעשור הראשון של המאה ה-20' כבר יש חזרה לעמק יזרעאל והקמת שתי מושבות: בית לחם הגלילית ב 1906 ולצידה וולדהיים (פירוש השם 'בית היער') ב 1907, כיום מושב אלוני אבא. המושבות הללו ישבו בקרבת שווקים עירוניים כמו חיפה ונצרת ובקרבת דרכים ראשיות: את הכביש לנצרת הטמפלרים סוללים וכמובן שפסי רכבת העמק המיתולוגית עברה לא רחוק ממושבות אלו ושלא נשכח שסה"כ הם קרובים ל'מושבת האם' וההורים שלהם.

הטיול שאני מציעה לערוך הוא במושבות העמק
איך מגיעים?
ניכנס תחילה לבית לחם הגלילית. נוסעים לצומת אלונים על כביש 75 (טבעון-רמת ישי) ופונים לכביש 7513 לפי השילוט המתאים. הכביש מסתיים במושב בית לחם הגלילית.

כבר בכניסה לבית לחם הגלילית מלווה אותנו שדרה מרשימה של פיקוסים. ניסע לאט פנימה עד למגרש החניה שנמצא מימיננו. משמאל אפשר לראות את מבנה 'בית העם'. בית זה שימש לאירועים שונים. על תפקידו של בית העם אפשר ללמוד מיומנה של נלי, בתו של הארכיאולוג ומראשוני המושבה בחיפה – שומכר.
"חג הקציר שחגגנו בסתיו היווה שיא נוסף בחיי הקהילה שלנו…. טיפסו הנערים על סולמות גבוהים והצמידו במיומנות רבה את הזרים לכל אורך הקירות של אולם האסיםות. בחזית המבנה הם הציבו שולחן והניחו עליו את יבול הגן והשדה… היתה זו חגיגת ההודיה, הודיה בתפילה ומזמורים לאל, שבזכותו זכינו לכל הברכה הזאת" (1994. נלי מרצ'ינקובסקי. גשם משמיים בהירים, הוצ' החברה להגנת הטבע)

צמוד למבנה הזה, יש שני נקודות עניין. מימין אפשר לראות את מגדל המים ומשמאל- אנדרטה של בני המושב לזכר בני משפחותיהם שניספו בשואה.
אם נטייל קצת ברחוב בחזרה לכיוון היציאה, נתרשם ממבנה הבתים. במבט ראשון, עצם הבניה של גגות רעפים משופעים לעומת בניית גגות שטוחים שהיו נהוגים בארץ ישראל בכפרים הערבים מצביעה לנו על הבאת המנהגים והתרבות האירופאיים לכן. בעוד שבבית הערבי הגג שימש לשינה בלילות הקיץ החמים, לייבוש תאנים והפיכתם לדבלים, ענבים והפיכתם לצימוקים וכיו"ב, הרי הגג המשופע נועד לעזור להפשרת השלגים באירופה הקרה.
מצד שני, יש כאן בכל זאת התאמה לאקלים הארצישראלי… נבנו גדולים ומרווחים ובעלי 2-3 קומות. קומת הקרקע בה היה מטבח וסלון עם 2 כניסות- מהחזית ומהחצר. חדרי השינה היו בקומה השניה ובעליית הגג גם חדרי שינה במידת הצורך או שימש לאיחסון. שימו ללב למרתף שנראה כחצי קומה מתחת למרפסות. חידוש מיוחד בארץ היה כרכובי אבן ותריסי רפפות עץ עם שתי 'כנפיים'. מזוזות ומשקופים מעוצבים באבן. שימו לב בחלק מהבתים אפשר לראות כיתוב על אבן 'הראשה' בכניסה לבית. למרות הקו המשותף, בעצם כל אחד בנה את ביתו כמו שהוא רואה לנכון ולכן הם לא אחידים בחזותם.

מזמינה אתכם לעבור ברחוב ולהתרשם לאורכו מכמה טיפוסי בתים. נסו להתרשם גם ממבני החצר של 'משק העזר'- ששימשו כרפת, מוסך ל'עגלה', מחסן וכיו"ב.
בבית לחם הגלילית אפשר להנות מכמה אתרי תיירות כמו ירי בחץ וקשת, משק פרות שבו ילדים לומדים להכיר 'מאיפה מגיע החלב', משק לקטיף עצמי וחנות גדולה לתבלינים שהכניסה אל השתיים האחרונות היא מדרך עפר חיצונית לישוב ומשולטת היטב. שם גם שירותים.

מכאן אפשר לחזור ולשלב טיול רגלי נעים ב שמורת אלוני אבא . שימו לב- לפעמים יש גל פריצות לרכבים בשטח החניון. ממליצה לצאת לטיול רק אם תראו שיש רכבים נוספים ותנועת מטיילים ערה במקום. בתחילת החורף, סוף הסתיו, אפשר להנות מפריחת רקפות, סתווניות, כרכורמים ובהמשך גם דודאים וכלניות וכמובן פריחת האביב. המסלול מעגלי, מוצל בחלקו בעצי חורש בעיקר אלונים ובחלקים אחרים יש נוף פתוח יותר עם עצי חרוב.

טיילתם? צילמתם? נהנתם? אשמח לתגובות כאן