תל יודפת – היסטוריה ופריחה

יודפת שבגליל התחתון, מושב שיתופי במשגב. הישוב שהוקם ב 1960 ומונה כיום כ 160 משפחות, מוכר בזכות "יער הקופים", מפעל הגרביים שנסגר ונרכש ע"י חברת דלתא ובזכות משתלת ריבוי הפקעות שבו. יש בו בית ספר אנטרופוסופי- בי"ס עודד. מיד בכניסה למושב יש חניה ומרכז מסחרי קטן ובו ריכוז של בית קפה, חנות בגדים, חנות לממכר גבינות עיזים וחנויות של אמנות.

לפני הכניסה לישוב, יש שילוט לתל יודפת ואנחנו נפנה עם השלט לדרך אספלט צרה שמובילה אותנו למגרש חניה גדול.
אם אנחנו מגיעים לכאן בחודש ספטמבר- פריחת החצבים מלווה אותנו כבר מהחנייה. אם נרים את הראש ונתבונן על ראש התל- כל המורדות עטורים עמודי תפרחת של חצב והכמות מרשימה ביותר.
שני מסלולים לפנינו- האחד מסלול מונגש לכסאות נכים, עגלות ילדים ולמי שקשה עליו מאד הטיפוס. המסלול שני עולה לראש התל ומקיף אותו.
הסיפור ההיסטורי של יודפת העתיקה מתחיל להתגלות בזכות שלטי מתכת יפים בעיצובו של חרש הברזל המקומי-

יוסף בן מתיתיהו, בן התקופה הרומאית, כתב על המאורעות בתקופתו ובעיקר תיאר את מרד היהודים ברומאים בספר שהפך להיות מראה מקום להיסטוריונים וארכיאולוגים. יודפת המכונה "יטבה" היתה ישוב נסתר בין ההרים ומוקף בשלושה צדדים בערוצי ואדיות עמוקים. היא בוצרה על יד יוסף בן מתיתיהו (יב"מ להלן ובשמו הרומי- יוספוס פלביוס) מפקד הגליל והצליחה להחזיק מעמד 47 (!) ימים מול הצבא הרומאי החזק בזמן המרד הגדול בשנת 67 לספירה. הרומאים ניסו לפרוץ את החומה באמצעות אייל ברזל אך לא הצליחו בכך.

רק לאחר שתפסו בוגד שברח מהעיר ושמעו ממנו מידע פנימי, הצליחו הרומאים לפרוץ את החומות ולטבוח ביהודים. מי ששרד התכנס אל מערה ושם הוחלט שכל אדם שלישי מבים היהודים הנצורים, יהרוג את חברו כך לא יפלו בידי הרומאים. כשנשארו רק יוסף בן מתיתיהו ואדם נוסף, הצליח יב"מ לשכנע את השני להסגיר עצמם לרומאים ולא להתאבד.
בספרו, "מלחמות היהודים ברומאים" כתב יב"מ את המשפט "כי המקום הוא משגב חזק לפני הגליל" ועל כן המועצה האזורית נקראת "משגב".
זאב ז'בוטינסקי ראה בגבורת הנצורים סמל למאבק היהודי וכך גם בהמנון בית"ר מופיעות השורות
"בית"ר הנלכדה, יודפת, מסדה
תרומנה בהוד והדר
למות או לכבוש את ההר
יודפת, מסדה, בית"ר "

במהלך המסלול רואים בורות מים מטיפוסים שונים, מערות ושרידי רחובות ובתי מגורים. נמצאה גם מערה ובה היה בית בד קדום. רואים יפה את אגן הריסוק עליו ריסקו את הזיתים ולאחר מכן לקחו את הזיתים הכתושים והניחו בסלי "עקל" תחת משקולות אותם אפשר לראות כאן עד שיגירו שמן שנאסף לכדים.

גולת הכותרת בביקור בתל היא בשני חודשים: בספטמבר עם פריחת החצבים הריכוז כאן מרשים ביותר. והשני- בחודש דצמבר עם פריחת אירוס הסרגל. אירוס קטן בסכנת הכחדה שנמצאו מספר דיווחי פריחה עליו כאן בעבר, אולי תוכלו להוסיף עליהם

קישור לאתר רשות הטבע והגנים – אירוס הסרגל